כל המינים › לילנים › תחמסים › תחמס אירופי
תחמס אירופיתַּחְמָס אֵירוֹפִּי | Caprimulgus europaeus
Nachtzwaluw | Eurasian Nightjar | Chotacabras europeo | Ziegenmelker | Engoulevent d'Europe
ציפור של שעות הדמדומים: ביום היא יושבת לאורך ענף בנוצה בצבע קליפת עץ, ולאחר השקיעה היא עפה בשקט מעל השיחייה. שירו המטרטר נשמע למרחק מאות מטרים בלילות הקיץ.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
טרטור מכני מתמשך, rrrrrrrrrr עצי, הנמשך דקות ומשנה גובה כל כמה שניות, כמו מבער גז המוגבר ומונמך. הוא מתחיל כעשרים דקות לאחר השקיעה, נמשך עד הרבה אחרי חצות וחוזר לפני עלות השחר. כשהציפור ממריאה הטרטור נקטע ל-coo-ick אנפפי, לעתים קרובות עם מחיאות כנפיים נשמעות.
הקלטה: ChristianSW — CC0 · Wikimedia Commons
זיהוי
ארוך-כנף וארוך-זנב, עם ראש שטוח, עיניים כהות וגדולות ומקור זעיר מעל פה רחב. הנוצה אפורה-חומה עם דגם גלים מורכב, המשמש הסוואה. לזכרים כתמים לבנים באברות ופינות זנב לבנות, החסרים אצל הנקבות. בתעופה מאפיינת אותו תנועה דמוית בז, קלה ושקטה לחלוטין.
מינים דומים
בצללית בז מצוי או קוקייה אירופית עלולים להטעות, אך התחמס עף במשקי כנף מקוטעים ולא סדירים ובפניות פתאומיות, ומשנה כיוון בשעה שהוא נראה גולש. בדרום אירופה התחמס חום-הצווארון הוא מקור הבלבול העיקרי: בהיר וחולי יותר, עם כתמי אברה לבנים בשני הזוויגים ושיר נקישות שונה לגמרי.
בית גידול
שטח יבש, חם ופתוח למחצה: שיחיות עם אורנים בודדים, נטיעות צעירות, שטחי כריתה, דיונות בפנים הארץ ושולי יערות אורן על קרקע חולית. מטיל ללא קן על קרקע חשופה בין אברשים או פסולת צמחים. צד עשים וחיפושיות מעל קרחות, לאורך שולי יער ומעל בעלי חיים במרעה בשטח פתוח.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקנן כמעט בכל אירופה עד סקנדינביה וחורף בדרום אפריקה. בחצי האי האיברי הוא מקנן בצפון ובמרכז, ודרומה יותר מחליף אותו התחמס חום-הצווארון.
- יציב
- קינון (קיץ)
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
בין אמצע מאי לסוף יולי יש לבחור ערב חם ושקט, לצאת לשיחייה ולהמתין בקרחה עד כחצי שעה לאחר השקיעה. יש לעמוד בשקט ולהקשיב; הטרטור מסגיר את עמדת השיר. לעתים קרובות הזכר עף לאחר מכן סביב הצופה ומוחא בכנפיו בעודו חג מעליו.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). במקומות מסוימים המספרים התאוששו משפל עמוק בשנות ה-80 הודות לשיקום שיחיות ולהסבת יערות בהיקף גדול. במקומות אחרים במערב אירופה המין נפגע מהתפשטות שיחים ומהעשרת השיחיות בחנקן, מאובדן עשים גדולים, מפעילות פנאי לילית ומהתנגשויות בדרכי יער לא מוארות.
שם מדעי
Caprimulgus europaeus | Linnaeus, 1758
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Caprimulgus. Caprimulgus בלטינית, מ-capra 'עז' ו-mulgere 'לחלוב', על שם האמונה העתיקה שתחמסים יונקים מעזים בלילה. europaeus בלטינית 'אירופי'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.



