כל המינים › נקרים וקרוביהם › נקרים › נקר ירוק
נקר ירוקנַקָּר יָרוֹק | Picus viridis
Groene specht | European Green Woodpecker | Pito real | Grünspecht | Pic vert
נקר ירוק גדול הניזון בעיקר על הקרקע ותוחב לשון ארוכה מאוד לתוך קיני נמלים. קריאת הצחוק שלו היא מן הקולות הנשמעים למרחק הרב ביותר בפארקים ותיקים.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
צחוק רם, רציף ויורד מעט, kyu-kyu-kyu-kyu, הנשמע למרחק רב ולאורך כל השנה, אך בעוצמה הרבה ביותר מפברואר עד מאי. הוא מתופף רק לעתים רחוקות, ואז בחלשות ובהיסוס, מה שמבדיל אותו מיד מהנקרים השחורים-לבנים. בתעופה kyuk קצר וקשה.
הקלטה: Benoît Van Hecke — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
גדול וכבד-מבנה, ירוק מלמעלה עם שת צהוב הבולט כשהוא ממריא, כיפה אדומה הנמשכת לאחור עד העורף ומסכה שחורה סביב קשתית בהירה. לזכר מרכז אדום בשפם השחור, ולנקבה שפם שחור כולו. הצעירים מנוקדים ומפוספסים בכבדות. התעופה כבדה וגלית מאוד, לרוב נמוך מעל עשב.
מינים דומים
בחצי האי האיברי ההשוואה העיקרית היא עם הנקר הירוק האיברי, שפניו אפורות יותר עם הרבה פחות שחור סביב העין, ללא מסכה שחורה מלאה, והוא מוגדר כיום כמין נפרד. הנקר אפור-הראש קטן ובגוון ירוק רך יותר, עם ראש אפור, אדום רק בקדמת הכיפה אצל הזכר וללא מסכה, וסדרת קריאות יורדת ודועכת בבירור.
בית גידול
שטח פתוח למחצה: אחוזות ותיקות, מטעים, עצים במשוכות, שולי יער ושטחי אברש, תמיד עם עשבייה נמוכה עשירה בנמלים או חול חשוף בקרבת מקום. גם מגרשי גולף, פארקים וגינות גדולות עם עצים רחבי-עלים בוגרים שבהם אפשר לחצוב חלל קינון.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
כל אירופה מלבד האי אירלנד, איסלנד והצפון הרחוק, מזרחה עד אנטוליה והקווקז. בצפון-מערב ובמרכז אירופה מצוי בקרקעות חוליות, בדיונות ובאחוזות. בחצי האי האיברי מוחלף בנקר הירוק האיברי; Picus viridis של ממש מקנן שם רק בפירנאים ובקצה הצפון-מזרחי. תושב קבע.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
במרץ ובאפריל לכו מוקדם ביום באחוזה, בשולי דיונות או בשטח אברש עם עשבייה נמוכה והקשיבו לצחוק; אחר כך סרקו כתמי עשב חשופים ותלי נמלים. ציפורים המובהלות מהקרקע מראות את השת הצהוב. חורפים מתונים ללא שלג נותנים את הסיכויים הטובים ביותר לחיפוש מזון ממושך על הקרקע.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). בעלייה בצפון-מערב אירופה בעשורים האחרונים הודות לחורפים מתונים ולעשבוניות מרועות יותר, אף שחורפים קשים עם כיסוי שלג ממושך גורמים לקריסות זמניות. אובדן עשבוניות טבעיות עשירות בנמלים עקב דישון, צמחייה סבוכה והתפשטות שיחים נותר האיום העיקרי.
שם מדעי
Picus viridis | Linnaeus, 1758
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Picus. Picus היא המילה הלטינית ל'נקר' וגם שמו של פיקוס, במיתולוגיה הרומית המלך הראשון של לטיום, שהכשפנית קירקה הפכה אותו לנקר. viridis בלטינית 'ירוק', על שם הנוצות. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.