עלווית בלטית (Phylloscopus trochiloides) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

הקריאה חזקה, חדה ודו-הברתית בבירור – chis-weet או tslee-oo – עם הברה שנייה יורדת, והיא חזקה ודומה כל כך לקריאת נחליאלי, שבחורשה חופית מרימים את המבט לבדוק אם נחליאלי לבן חלף מעל. איכות הנחליאלי הזו היא הסימן: אף עלווית קטנה אחרת באזור המדריך אינה קוראת כך. השיר נפתח בצליל פתיחה יחיד ואז עובר לסדרה מהירה, גבוהה וקופצנית של יסודות יורדים ברובם, שבה מוטיבים קצרים חוזרים כמה פעמים; השיר כולו נמשך כשתי שניות ונשמע כמו הקריאה המושמעת ברצף. הזכרים שרים בהתמדה מסוף מאי עד יולי.

האזנה: שירהXC905125

הקלטה: Jochem Verweij — CC BY-SA 4.0 · xeno-canto

זיהוי

גדולה במעט מעלווית החורף, דקה וארוכת-כנף יותר, אך קטנה ועדינה יותר מהעלווית הצפונית. אפורה-ירקרקה מלמעלה ללא ברק רב, לבנה משיית מלמטה, ולכל היותר עם גוון עכור בצדי החזה; כמעט ללא הצהוב של העלווית האפורה. בראש נמצא הדגם המכריע: פס גבה לבן ארוך, רחב לפני העין כמו מאחוריה, הנמשך עד בסיס המקור, שם שני הצדדים נפגשים לעתים קרובות, ומתחתיו פס עין כהה וחד. בכנף פס לבנבן צר אחד לרוחב קצות מכסות הכנף הגדולות ותו לא – ובציפור שחוקה בסתיו הפס הזה עלול להישחק כמעט לגמרי. הרגליים אפורות עד אפורות-חומות ונראות פשוט כהות בשטח; הלסת התחתונה כתומה ללא קצה כהה. בליטת האברות הראשוניות קצרה, שליש עד מחצית מאורך השלישוניות. זוהי ציפור דמוית ירגזי, הנעה ללא הפסק בין הזרדים החיצוניים.

מינים דומים

העלווית הצפונית היא המלכודת הקלאסית: גדולה וכבדה יותר, עם מקור עבה ורחב-בסיס יותר בעל קצה כהה בלסת התחתונה, בליטת אברות ראשוניות ארוכה יותר, רגליים כתומות-חומות בהירות עם כפות צהובות, ופס גבה המצטר לפני העין, אינו מגיע לבסיס המקור ונוטה כלפי מעלה מאחור. קריאתה היא zik קשה ויבש, כמו של אמודאי אירופי. עלווית ההרים צהובה בהרבה: גוון צהוב על פס הגבה, הלחי והגרון, ירוקה בהירה יותר מלמעלה, פס כנף רחב וצהוב יותר ולעתים קרובות פס שני חלש על מכסות הכנף האמצעיות; קריאתה תלת-הברתית ועולה בסופה. לעלווית כפולת-הפס שני פסים, והתחתון ארוך, רחב ואחיד ברוחבו לכל אורכו, ופסי הגבה שלה נפגשים מעל המקור לעתים רחוקות מאוד. העלווית צהובת-הגבות קטנה יותר, עם פס כיפה בהיר, שני פסי כנף בולטים בלבן-צהבהב ושולי שלישוניות לבנים רחבים. לעלווית האפורה ולעלווית החורף אין פס כנף כלל, ולעלווית החורף גם פס גבה קצר ומטושטש וזנב מתנועע כלפי מטה. בכל המקרים הקריאה מכריעה.

בית גידול

מקננת ביער נשירים ויער מעורב גבוה ולח עם שכבת שיחים צפופה: יער ליבנה וצפצפה רועדת, אלמון וערבה לאורך נהרות, יער אשוחית ותיק עם תת-יער נשיר, שולי יער, פארקים וגינות גדולות מגודלות. במזרח תחום התפוצה ובהימלאיה היא מטפסת עד יערות הליבנה בקו העצים. ניזונה גבוה בחופה ובענפים החיצוניים, לעתים רחוקות נמוך בשכבת השיחים. בנדידה בצפון-מערב אירופה היא נוחתת דווקא בחורשות חופיות, באחירית ובסבך ערבות קרוב לים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקננת מהאזור הבלטי, דרום פנוסקנדיה ומזרח אירופה מזרחה עד סיביר ודרומה עד ההימלאיה ומרכז אסיה; חורפת בתת-היבשת ההודית. הקצה המערבי של תחום התפוצה זז מאות קילומטרים במאה האחרונה ונמצא כיום בתוך אזור המפה: תצפיות הקינון המערביות ביותר באירופה היו בסכירמוניקוג, ב-2003 וב-2018. לאורך חופי הים הצפוני היא מבקרת נדירה אך שנתית עם שני שיאים: זכרים שרים בסוף מאי וביוני, ונודדות מאמצע אוגוסט עד אמצע ספטמבר בחופים המזרחיים, כשנורפוק, נורתמברלנד, שטלנד ופייר איל מקבלים את רוב התצפיות. באזור הים התיכון היא נדירה של ממש, עם תצפיות מעטות בסוף הקיץ בחוף המזרחי של חצי האי האיברי, ובהן איי קולומברטס ודלתת הליוברגט.

קינון (קיץ)
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

שני מועדים. הראשון הוא המחצית הראשונה של יוני: ללכת ביער חופי או באחוזה ותיקה בחוף הים הצפוני או הים הבלטי ולהאזין לציפור השרה בהתמדה משפט גבוה וקופצני, שאינו בשום אופן האנחה היורדת של העלווית האפורה. זכרים כאלה שרים ימים רבים מאותם עצים מעטים, ובסבלנות נראים היטב. השני הוא השבוע האחרון של אוגוסט אחרי כמה ימי רוח מזרחית, באחירית ובסבך ערבות מאחורי הדיונה הקדמית – ובספטמבר בלשונות היבשה ובביצות החוף של מערב הים התיכון: שם מחפשים קול ולא ציפור, והקול הוא chis-weet דמוי נחליאלי בין עלוויות החורף. רק אז יש לחפש את פס הגבה הנמשך עד המקור ואת פס הכנף הצר היחיד.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), עם אוכלוסייה עולמית גדולה מאוד ויציבה. באירופה הרחיב המין את תחום הקינון שלו מערבה מאז אמצע המאה הקודמת, אל האזור הבלטי ודרום פנוסקנדיה, והתפשטות זו היא הסיבה לכך שזכרים שרים מופיעים כיום בחוף הים הצפוני בכל אביב. אם ההתפשטות מערבה תימשך – אין לדעת.

שם מדעי

Phylloscopus trochiloides | (Sundevall, 1837)

Sundevall תיאר את המין ב־1837 בשם Acanthiza trochiloides; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Phylloscopus הוגדר ב־1826 על ידי Boie. Phylloscopus ביוונית, מ-phullon 'עלה' ו-skopos 'מחפש', מ-skopeō 'להתבונן': העוף החופש בעלווה. trochiloides משתמש בסיומת היוונית -oides 'דומה ל' ופירושו 'כמו trochilus', העלווית האפורה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־כלכותה, הודו.