מרגון מקושטמֶרְגּוֹן מְקוּשָּׁט | Lophodytes cucullatus

קול

שקט מחוץ לחיזור. זכרים בחיזור משמיעים נהמה עמוקה ומתגלגלת המזכירה צפרדע רחוקה או מנוע קטן המותנע, הנכתבת בדרך כלל crrrooo; הנקבה משמיעה נביחה צרודה gak או ge-ge-gek מהירה כשהיא מוחרדת. נודדים תועים כאן כמעט אילמים.

זיהוי

לזכר ראש שחור עם ציצית מניפה גדולה, לבנה ותחומה בשחור, שיכולה לשכב שטוחה לאורך העורף או להיזקף במלואה; החזה לבן עם שני פסים שחורים הנמשכים קדימה מהכתף, הצדדים בצבע קינמון חם, והגב השחור מפוספס דק בלבן על נוצות הכתף. המקור צר, שחור ומשונן. הנקבה אפורה-חומה עם ציצית פרועה ורופפת בצבע חלודה בעורף, גרון בהיר ולסת תחתונה צהבהבה. בתעופה הציפור קטנה, ארוכת גוף ומהירה, עם כתם כנף לבן שאצל הנקבה מצטמצם לפס צר.

מינים דומים

שתי בעיות ממשיות. הראשונה היא נקבות וצעירים, הנרשמים לעתים קרובות כמרגון בינוני: המרגון המקושט קטן בהרבה וקצר צוואר, עם מקור כהה וקצר במקום מקור ארוך ואדום, וגרון לבן תחום בחדות מתחת לראש אפור-חום, בעוד שאצל המרגון הבינוני הגוון עובר בהדרגה לצוואר. גם נקבת המרגון הגמדי עלולה להטעות, אך יש לה לחי לבנה וגוף אפור בלי ציצית חלודה. הבעיה השנייה היא המקור: המין נפוץ באוספי עופות מים באירופה ובורח מהם בקביעות. יש לבדוק טבעות רגל, אברות ראשוניות קצוצות או מעוותות, התנהגות מבוייתת, ומעל הכול לשקול את התאריך והמקום. ציפור באגם מרוחק במערב האיים הבריטיים בנובמבר שווה הרבה יותר מזכר מבוית באגם פארק במרץ.

בית גידול

מים מתוקים מוגנים עם מחסה לאורך הגדה: בריכות יער, בריכות בונים, פלגים, נהרות איטיים ופינות שקטות של אגמים ומאגרים. נמנע מים פתוח ולעתים רחוקות שוהה הרחק מהגדה; ציפורים שברחו מופיעות בבריכות עירוניות ובאגמי פארקים. מקנן בחורי עצים מעל המים או לצדם.

תפוצה ונדידה

מקנן וחורף בצפון אמריקה, מהאזור הבוראלי הדרומי ועד חוף מפרץ מקסיקו. רק תצפיות אירופיות מעטות התקבלו כציפורי בר, רובן באיים הבריטיים, לצד קבוצה ותיקה בדבלין שמקורה בציפורי אוסף. התצפיות ביבשת מעטות, ורבות מהן יוחסו לבורחים, ולכן כל דיווח מתחיל בשלילת ציפור אוסף.

איך ומתי לחפש

לציפור בר אמיתית, סוף הסתיו במערב הרחוק של האיים הבריטיים הוא העיתוי, מההברידים ועד הדרום-מערב, רצוי אחרי סדרת שקעים אטלנטיים ולעתים קרובות לצד נודדים תועים נארקטיים אחרים. יש לחפש במים קטנים ומוגנים עם שוליים מיוערים וענפים נוטים, לא בחוף פתוח. בחצי האי האיברי כדאי לבדוק מאגרים ולגונות מיוערים בחוף הקנטברי ובגליסיה אחרי סערות מערביות. יש לתעד תמיד את הרגליים, האברות הראשוניות ותגובת הציפור לבני אדם; בלי אלה אי אפשר להעריך את התצפית.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), והמספרים בצפון אמריקה עולים, בסיוע תיבות קינון שהוצבו עבורו. הלחצים הם אובדן עצים ותיקים בעלי חורים לאורך נחלי יער, תיעול וחפירה של נחלים, ואובדן בריכות בונים ובריכות עם עץ מת. כל אלה אינם קובעים את התמונה האירופית, המורכבת מנודדים תועים מפוזרים ומציפורים שיצאו מאוספים.

שם מדעי

Lophodytes cucullatus | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Mergus cucullatus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Lophodytes הוגדר ב־1853 על ידי Reichenbach. Lophodytes ביוונית, מ-lophos 'ציצית' ו-dutēs 'צולל', על שם הברווז הצולל בעל הציצית. cucullatus בלטינית 'בעל ברדס', מ-cucullus 'ברדס', על שם הציצית הלבנה שהזכר מזקיף כמו ברדס. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־וירג'יניה וקרוליינה.