כל המינים › ציפורי שיר › עורבים ועורבנים › עורב הודי

עורב הודיעוֹרֵב הוֹדִּי | Corvus splendens

Huiskraai | House Crow | Corneja india | Glanzkrähe | Corbeau familier

העורב ההודי הוא העורב הנע באוניות. במקורו ציפור של ערי דרום אסיה, הוא חי כיום בנמלים ממזרח אפריקה ועד ים סוף — ובמשך עשרים שנה גם בהוק ואן הולנד, שם ירד לחוף ב-1994 ומאז הורחק.

עורב הודי (Corvus splendens)
צילום: Gerd Eichmann — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

קול

kaa-kaa שטוח ואפי, גבוה ויבש יותר מהקרקור הצורם של העורב האירופי וללא הגוון הצרוד של עורב המזרע, בדרך כלל בסדרות קצרות של שניים או שלושה. יש גם אזעקה נקישתית קצרה, והרבה מלמול רך ונקישות בתוך להקה. במקום שבו המין מצוי הוא נשמע כל היום, בעוצמה הרבה ביותר סביב עצי הלינה עם אור ראשון ואחרון.

האזנה: קריאותWikimedia Commons

הקלטה: Vladimir Yu. Arkhipov — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

מעט קטן יותר ודק בהרבה מהעורב האירופי, ארוך-רגליים, עם מקור ארוך וישר למדי המתעקל רק בקצהו. הנוצה שחורה עם ברק ירוק עד סגול, אך העורף, הראש האחורי, החזה והבטן העליונה אפורי-אפר עד אפורים-חומים. האפור מונח כצעיף סביב הפנים השחורות ונחתך בחדות כנגד הכיפה השחורה, הסנטר והגרון השחורים והכנפיים השחורות. המצח עולה גבוה ותלול והכיפה שטוחה, כך שהראש נראה זוויתי יותר מאצל כל עורב בצפון אירופה. הצעירים עמומים יותר, והאפור חום יותר ותחום פחות בבירור. בתעופה יש לשים לב לכנף הצרה והארוכה למדי, לזנב הארוך למדי עם קצה מעוגל, ולתנועה קלה ומהירה יותר מזו של העורב האירופי.

מינים דומים

העורב האירופי גדול וקומפקטי יותר, שחור לגמרי, עם מקור כבד ומעוקל יותר, בסיס מקור מנוצה בצפיפות וכיפה נמוכה ושטוחה; אין בו דבר הנראה כצעיף אפור. עורב המזרע באותו אורך, אך לבוגרים בסיס מקור חשוף לבן-אפרפר, שיא ברור בכיפה האחורית ונוצות ירך רפויות. אצל הקאק האפור נמצא בצד השני: לקאק עורף וראש אחורי אפורים וגוף כהה, ועינו אפורה-בהירה, ואילו אצל העורב ההודי האפור מכסה את העורף, החזה והבטן והעין כהה. המלכודת היא מרחק או אור נגדי חזק; שלושה דברים מכריעים אז — המבנה הדק וארוך-הרגליים, המצח הגבוה והשטוח והמקור הארוך.

בית גידול

ערים, כפרים ובעיקר נמלים. מחוץ לתחום הקינון שלו הוא כמעט אינו נמצא הרחק מבני אדם: הוא ניזון ברחובות ובשווקים, במזבלות, ברציפים ובמזחי דייגים, ומעבר לכך בגינות, בפארקים ולאורך קו הגאות. אוכל-כול, הלוקח פסולת, נבלות, חרקים, פירות ודגנים, וכן ביצים וגוזלים של ציפורים אחרות. מקנן בקן זרדים בעץ רחוב, בפארק או על מבנה, לעתים קרובות כמה זוגות קרובים זה לזה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקורו בתת-היבשת ההודית ובאיים המלדיביים, והוא נמשך לאורך החוף מזרחה עד ים אנדמן ומערבה עד חוף מכראן. מעבר לכך הוא מופיע בכל מקום שבו עוגנות אוניות ים. הוא מקנן בעדן מאז המאה התשע-עשרה, ומשם התפשט לאורך כל ים סוף — קרן אפריקה, נמלי צפון-מערב ים סוף והחוף הערבי, שבו בג'דה יש עשרות אלפים. באירופה מדובר באחיזות קטנות בערי נמל ובפרטים בודדים היורדים מאוניות; הקבוצה המוכרת ביותר חיה בהוק ואן הולנד.

  • יציב
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

המקומות הוודאיים הם לחופי ים סוף — בחורגדה, בספאגה או בעקבה הוא פשוט מהלך על מרפסות בתי הקפה — וכל עיר בדרום אסיה, שבה הוא הציפור הנפוצה ביותר. שימו לב לאופן תנועתו: מהיר וקל יותר מהעורב האירופי והעורב האפור, קרוב יותר לקאק גדול. אחר כך הביטו לעבר האור אל הגבול בין הגרון השחור לחזה האפור; קו זה חד יותר במציאות משרוב התצלומים מראים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש) ומצוי במספרים גדולים מאוד ברחבי דרום אסיה, בעזרת ערים, נמלים ופסולת. מחוץ לתחום זה מדללים את אוכלוסייתו במקומות רבים, משום שהוא לוקח ביצים וגוזלים של ציפורים אחרות ומהווה מטרד בערי נמל. אוכלוסייה קטנה החזיקה מעמד בהוק ואן הולנד: הציפורים הראשונות הגיעו באונייה באפריל 1994, הזוג הראשון קינן ב-1997 — רישום הקינון הראשון של המין באירופה — ובמשך כמעט עשרים שנה הקבוצה גדלה לכשלושים ציפורים. לאחר הליך משפטי הונחה צייד לצמצם את הקבוצה; הירי התנהל מ-2013 ו-2014 ואילך, ועד סוף 2015 לא נותר דבר. כאן הציפורים לא גרמו נזק מוכח; כמעט אלף וארבע מאות מתוך עשרת אלפים תושבי העיירה חתמו נגד הירי. מנגד עומד הנזק שהמין גרם במקומות אחרים, והעובדה שהרחקת אחיזה כזו אפשרית רק כל עוד היא קטנה. ההחלטה נשענה על הנקודה האחרונה.

שם מדעי

Corvus splendens | Vieillot, 1817

Vieillot תיאר את המין ב־1817 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Corvus הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Corvus היא המילה הלטינית ל'עורב'. splendens בלטינית 'מבהיק, נוצץ', על שם הברק של הנוצות. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־בנגל.