כל המינים › חופמאים, שחפים ושחפיות › חופמיים וקיוויות › חופמי אלכסנדרי
חופמי אלכסנדריחוֹפְמִי אָלֶכְּסַנְדְּרִי | Anarhynchus alexandrinus
Strandplevier | Kentish Plover | Chorlitejo patinegro | Seeregenpfeifer | Gravelot à collier interrompu
חופמי בהיר ומהיר של משטחי חול חשופים, המעדיף לרוץ על פני לעוף. בצפון-מערב אירופה החופמי האלכסנדרי הפך למקנן חופי נדיר, ואילו לאורך הים התיכון הוא עדיין מאכלס כמעט כל מלחה וחוף רחב.
לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.
קול
prrit רך, קצר ומתגלגל מעט או too-eet עמום, פחות מוזיקלי בהרבה מהשריקה הצלולה של חופמי הצווארון. זכרים בחיזור משמיעים סדרה מתגלגלת וזמזומית מעל החוף. נשמע בעיקר ממרץ עד יוני; מחוץ לעונת הקינון הציפורים קוראות מעט, בדרך כלל רק בהמראה.
הקלטה: Joost van Bruggen — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
זיהוי
קטן, בהיר וארוך-רגליים, עם מקור שחור דק כולו ורגליים אפורות כהות עד שחורות. פס החזה תמיד מפוצל לשני כתמים נפרדים בצדי הצוואר, ולעולם אינו טבעת סגורה. לזכרים באביב כיפה חלודית עם פס מצח שחור ופס עין שחור; נקבות ופרטים בנוצת חורף חומים-חוליים חלקים. בתעופה פס כנף לבן ברור וצדי זנב לבנים.
מינים דומים
לחופמי הצווארון ולחופמי הגדות פס חזה שחור שלם, ואילו אצל החופמי האלכסנדרי כתמי הצד נשארים נפרדים. הוא נבדל עוד מחופמי הצווארון ברגליים כהות ולא כתומות ובמקור שחור כולו, ומחופמי הגדות בפס הכנף הלבן הברור ובהיעדר טבעת עין צהובה.
בית גידול
חול יבש וחשוף ללא צמחייה: חופים רחבים מעל קו הגאות, גדות צדפים, דיונות עובריות, משטחי חומר חפירה והגדות והקרקעיות המתייבשות של מלחות. מחוץ לעונת הקינון בשטחי בוץ, בלגונות ולאורך שפכי נהרות חוליים, בדרך כלל בקבוצות קטנות ומפוזרות.
היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.
תפוצה ונדידה
מקנן לאורך החופים האטלנטיים והים-תיכוניים, וחצי האי האיברי הוא מעוזו האירופי: המלחות של דלתת האברו, חוף הלבנטה ואנדלוסיה. לאורך החוף הדרומי של הים הצפוני נותרה אוכלוסייה קטנה בדלתא ובאיי הוואדן, המרוכזת כמעט כולה בשמורות קינון מגודרות ומפוקחות.
- יציב
- קינון (קיץ)
- חורף
- נדידה
- כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
איך ומתי לחפש
לכו לאורך שמורת חוף מגודרת בחבלים בשפל במאי וסרקו בטלסקופ את החול היבש מעל קו הגאות; הציפורים רצות בפרצים קצרים ואז קופאות, ולכן הן נראות רק כשהן נעות. מוקדם בבוקר, לפני תחילת הפעילות הנופשית בחוף, הן הכי פחות זהירות.
מצב שימור
אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). ירד בחדות בצפון-מערב אירופה בשל לחץ נופש, ניקוי חופים, ייצוב משטחי חול דינמיים וטריפה בידי שועלים ושחפים. המגמה האירופית שלילית, והאוכלוסייה בחוף הדרומי של הים הצפוני תלויה כולה בגידור ובפיקוח על חופי הקינון.
שם מדעי
Anarhynchus alexandrinus | (Linnaeus, 1758) (GBIF: Charadrius alexandrinus)
Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Charadrius alexandrinus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Anarhynchus הוגדר ב־1832 על ידי Quoy & Gaimard. Anarhynchus ביוונית, מ-ana- 'לאחור' ו-rhunkhos 'מקור', על שם המקור המעוקם הצידה של חופמי עקום-המקור, מין הטיפוס של הסוג. alexandrinus היא בלטינית 'של אלכסנדריה', עיר הנמל המצרית שממנה בא הפרט הראשון שתואר. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־מצרים.



