חופמי חוף (Anarhynchus leschenaultii) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

קריאה רכה ומתגלגלת, tprrr או drrrit, בדרך כלל בתעופה, יבשה ונמוכה בהרבה מה-too-eet הצלול של חופמי הצווארון. כשהוא מוברח ממקום מנוחה בשעת גאות הוא משמיע tik קצר וקשה. נודדים תועים מאותרים לפי הקריאה לעתים קרובות יותר מהצפוי, משום שהם ממריאים יחד עם להקת החופיות האלפיניות ולא לבדם.

האזנה: קריאת תעופהXC1069405

הקלטה: David Darrell-Lambert — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

חופמי גדול וארוך רגליים עם מקור שחור, כבד וישר, קהה ומעט מעובה בקצהו, וארוך בבירור מהמרחק שבין בסיס המקור לחלק האחורי של העין. המצח משתפל בעדינות והכיפה שטוחה, כך שהראש זוויתי וכבד בחזיתו. בנוצת רבייה יש לו רצועת חזה צרה בצבע חלודה בלי שוליים תחתונים שחורים, מסכה שחורה על העין ומכסות האוזן, כיפה חלודית וכתם מצח לבן קטן. פרטים בנוצת חורף וצעירים חומים-אפורים עם כתם חום מקוטע בצדי החזה. הרגליים ארוכות, ירקרקות עמומות עד ירוקות-אפרפרות. בתעופה נראה פס כנף לבן רחב לאורך האברות הראשוניות והמשניות, צדי הזנב לבנים, נוצות בית השחי לבנות והכנף התחתונה בהירה, והאצבעות וחלק מהשוק בולטים מעבר לזנב.

מינים דומים

הבעיה העיקרית היא החופמי המונגולי, שפוצל כיום לחופמי סיבירי ולחופמי טיבטי. אלה קטנים יותר, עם מקור קצר ודק יותר שאורכו כמעט שווה למרחק שבין בסיס המקור לחלק האחורי של העין, ראש עגול יותר עם מצח תלול יותר, רגליים קצרות ואפורות כהות יותר, ובנוצת רבייה רצועת חזה חלודית רחבה יותר, שלעתים קרובות יש לה שוליים עליונים שחורים. בתעופה בולטות מעבר לזנב אצל המינים הקטנים רק האצבעות, ואילו אצל חופמי החוף נראה גם חלק מהשוק. חופמי אסיה והחופמי המזרחי דקים וארוכי רגליים יותר, בעלי מקור דק בלי קצה מעובה ורגליים צהבהבות עד אוכרה, ואין להם פס כנף לבן רחב; לחופמי המזרחי יש בנוסף כנף תחתונה חומה כהה, במקום שבו לחופמי החוף נוצות בית שחי לבנות. אורך המקור, צבע הרגליים וצורת הראש אמינים רק אצל פרט נח הנראה היטב ממרחק קצר ובאור ניטרלי; על משטח בוץ מול השמש נשארים רק הגודל הכללי, היציבה הזקופה ובליטת האצבעות בתעופה.

בית גידול

מקנן בערבה גבוהה, יבשה וחשופה, במישורי מלח ובמדבר חצץ מאנטוליה והקווקז מזרחה דרך מרכז אסיה, לעתים קרובות סביב אגמי מלח. מחוץ לעונת הרבייה זהו עוף חופי מובהק של משטחי בוץ, חופי חול, משטחי אלמוגים ותעלות גאות ממזרח אפריקה עד אוסטרליה, הצד סרטנים ותולעים בעזרת הראייה. באירופה מופיעים נודדים תועים במישורי גאות, בביצות מלח ובחופי חול, בדרך כלל בין חופמי צווארון ואבניות.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן במרכז אנטוליה, בעבר-קווקז ובערבות ובמדבריות של מרכז אסיה מזרחה עד הרמה המונגולית, וחורף לאורך חופי מזרח אפריקה, חצי האי ערב, דרום אסיה ואוסטרליה. לצפון-מערב אירופה הוא נודד תועה נדיר אך בתדירות עולה, בעיקר בסוף הקיץ ולעתים רחוקות יותר באביב, כשטקסל והדלתה הם האתרים הקבועים.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

כדאי לבקר במקום מנוחה בשעת גאות בים הוואדן או בדלתה בשבוע האחרון של יולי או באוגוסט, ולסרוק את להקות חופמי הצווארון והאבניות כשהגאות עולה. יש לחפש חופמי גדול מדי, גבוה רגליים מדי וכבד מקור מדי, ולצלם את פרופיל המקור לפני שהלהקה ממריאה שוב. לתצפית במין בנוצת רבייה יש לנסוע למישורי המלח סביב טוז גולו במרכז אנטוליה בתחילת מאי.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך אזורי החריפה בים הצהוב ולאורך חופי אסיה הולכים לאיבוד בשל ייבוש קרקעות מן הים, ובשטחי הקינון באנטוליה ובמרכז אסיה מתייבשים אגמי מלח בשל שאיבת מים להשקיה. עבור אירופה המין משמש בעיקר מדד: התצפיות מתרבות, דבר המעיד ככל הנראה יותר על היקף הכיסוי של הצופים מאשר על האוכלוסייה. כל החופמים הנזכרים כאן, מחופמי החוף ועד חופמי אסיה והחופמי המזרחי, מסווגים מאז 2023 בסוג Anarhynchus במקום Charadrius; מדריכים ישנים עדיין מציינים מין זה בשם Charadrius leschenaultii.

שם מדעי

Anarhynchus leschenaultii | (Lesson, 1826) (GBIF: Charadrius leschenaultii)

Lesson תיאר את המין ב־1826 בשם Charadrius leschenaultii; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Anarhynchus הוגדר ב־1832 על ידי Quoy & Gaimard. Anarhynchus ביוונית, מ-ana- 'לאחור' ו-rhunkhos 'מקור', על שם המקור המעוקם הצידה של חופמי עקום-המקור, מין הטיפוס של הסוג. leschenaultii מנציחה את הבוטנאי והאורניתולוג הצרפתי ז'אןבטיסט לשנו דה לה טור (1773–1826), שאסף בג'אווה ובהודו. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־פונדיצ'רי, הודו.