פסיון מצוי (Phasianus colchicus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

התרנגול קורא kork-kok פתאומי, צרוד ודו-חלקי, ומיד אחריו רחש מתופף של הכנפיים. ציפורים שהוברחו משמיעות טרטור אזעקה קשה, ketuk-ketuk-ketuk. הקריאה נשמעת כל השנה, אך שיאה עם שחר ובדמדומים ממרץ עד יוני.

האזנה: קריאה צרודה של הזכרXC484051

הקלטה: Marie-Lan Taÿ Pamart — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

התרנגול חום-נחושתי עם דגם קשקשים שחור, ראש ירוק מבריק עם עגילים אדומים וציציות אוזן קטנות, לרוב טבעת צוואר לבנה, וזנב ארוך מאוד ומפוספס לרוחב. התרנגולת חומה-חולית עם כתמים כהים וזנב קצר יותר אך מחודד באותה מידה. התעופה היא פרץ קצר של משקי כנף מהירים ואחריו גלישות ארוכות ונמוכות.

מינים דומים

בלבול נדיר, אך מבט חטוף בתרנגולת עשוי להזכיר שכווי או חוגלה גדולה; הזנב הארוך והמתחדד מכריע. הפסיון הזהוב, הפסיון הסהרוני ופסיון ריבס בורחים מפארקים ומאחוזות, וכולם צבעוניים בהרבה או ארוכי-זנב יותר. תרנגולים כהים ללא טבעת צוואר לבנה הם עדיין פסיונים מצויים.

בית גידול

שטח חקלאי בחלקות קטנות עם משוכות, שוליים בלתי מעובדים, שולי קנים ושולי יער, ובנוסף סבך דיונות, מטעי ערבה ופינות מגודלות בפולדרים. לן בשיחים או בעצים נמוכים וניזון על הקרקע מזרעים, פירות יער וחרקים. נמנע משטחי עיבוד פתוחים וחשופים ללא מחסה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקורו באסיה, מהקווקז ועד מזרח אסיה, והוא הובא לאירופה כבר בתקופה הרומית ובימי הביניים. כיום הוא מצוי כמעט בכל אירופה, ובארצות רבות האוכלוסייה נשמרת באמצעות שחרורים לצורכי ציד. נפוץ בפולדרים, בדיונות ובעמקי הנהרות של צפון-מערב ומרכז אירופה; סביב הים התיכון מקומי בהרבה, ובחצי האי האיברי בעיקר בשטחים החקלאיים בצפון ובאחוזות ציד.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

במרץ ובאפריל, בשעה הראשונה אחרי הזריחה, לכו לאורך משוכות ושולי קנים, כשהתרנגולים קוראים ומרעישים בכנפיהם ממקומות מוגבהים. אחר הצהריים המאוחרים נסעו ברכב או באופניים בדרכים חקלאיות, כשהציפורים יוצאות לשולי הדרך לאכול ולהתאבק.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). בחלקים רבים של אירופה המספרים תלויים במידה רבה בשחרורים, ואילו אוכלוסיות בר של ממש נמצאות בירידה. הגדלת שדות, אובדן משוכות ושוליים בלתי מעובדים, כיסוח מוקדם וחוזר וטריפה גורמים לאובדן תטולות וגוזלים. היכן ששולי שדות ופינות לא מעובדות נשמרים, המין מחזיק מעמד ללא אכלוס מחדש.

שם מדעי

Phasianus colchicus | Linnaeus, 1758

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Phasianus. Phasianus בלטינית 'פסיון', שאול מהיוונית phasianos '(עוף) של הפאסיס', הנהר הנקרא כיום ריוני, הזורם לים השחור במערב גאורגיה. colchicus פירושו 'של קולכיס', האזור שלחוף הים השחור, במערב גאורגיה של היום, שבו הכירו האירופאים את הפסיון. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־ריוני, גאורגיה.