קיכלי סהרון (Turdus torquatus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

תת־מינים

קיכלי סהרון, תת-מין torquatus, שחרור צווארון צפוני — **תת-מין *torquatus*, שחרור צווארון צפוני** · צילום: MPF — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

קיכלי סהרון, תת-מין alpestris, שחרור צווארון אלפיני — **תת-מין *alpestris*, שחרור צווארון אלפיני** · צילום: Andreas Trepte — CC BY-SA 2.5 · Wikimedia Commons

קול

השיר פשוט לקיכלי: שלוש או ארבע שריקות צלולות ונישאות למרחק בגובה צליל אחד, tyuu … tyuu … tyuu, עם הפסקות ארוכות ביניהן, ומסתיים בפטפוט צורם ורך הנשמע רק מקרוב. בהרים הגבוהים השריקה נשמעת לאורך עמק שלם, מסלע או מלגש בודד, בעיקר בזריחה. הקריאה היא tak-tak-tak קשה ועצי, מהיר ויבש יותר משל השחרור, וכן chrrr צורם.

האזנה: שירה של הזכרXC467639

הקלטה: Anthony Wetherhill — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

בגודל ובצורה של שחרור אך דק יותר, ארוך-כנף יותר ומהיר יותר בתעופה. הזכר שחור-פיח עם סהרון לבן רחב וחד-תחום לרוחב החזה. אצל הנקבה הסהרון צר יותר, לבנבן עד חום-צהבהב, והנוצה חומה יותר. התכונה המועילה ממרחק היא הכנף: שוליים בהירים של הנוצות גורמים לשדה הכנף להיראות אפור-כסוף ומקושקש בבירור, בהיר בהרבה משאר הציפור, גם כאשר הסהרון מוסתר. המקור צהוב עם קצה כהה. לציפורים בסתיו הראשון כמעט אין סהרון, אך הן כבר מראות את שדה הכנף הבהיר וחלק תחתון מקושקש בכבדות.

מינים דומים

השחרור הוא מין הבלבול הממשי היחיד. השחרור שחור אחיד עם כנף כהה באחידות, מקור וטבעת עין כתומים-צהובים ותעופה יציבה, נמוכה וישירה; לקיכלי סהרון תמיד שדה כנף בהיר יותר, חלק תחתון מקושקש ותנועת תעופה חדה יותר, הדומה לזו של נץ מצוי. יש להיזהר משחרורים עם כתם חזה לבן — כתמים אלה לא סדירים בצורתם, בדרך כלל מלווים בלבן במקומות אחרים, והכנף נשארת כהה באחידות. לקיכלי אפור ראש אפור וכנף תחתונה לבנה.

בית גידול

מקנן מעל קו העצים ובשולי היער העליונים: אחו אלפיני עם סלעים, סבך ערערים ורודודנדרון אלפיני, לגשים מפוזרים וערוצי נחל תלולים; באיים הבריטיים ובסקנדינביה גם באדמות בור נמוכות ובעמקי אברש סלעיים. בנדידה בשקעי דיונות חשופים, באדמות שיחים נמוכות, בשולי שדות ובשטחי עשב עם חול פתוח — תמיד היכן שאפשר לחפש מזון על קרקע חשופה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

שלוש צורות: צפונית בסקנדינביה ובאיים הבריטיים, אלפינית באלפים, בפירנאים ובקרפטים, ושלישית בקווקז. בצפון-מערב אירופה הוא בעיקר עובר, במספרים קטנים באפריל ושוב מאמצע ספטמבר עד תחילת נובמבר, והדיונות ואדמות השיחים הם המקומות הטובים ביותר. סביב הים התיכון הוא מקנן בהרים — הפירנאים, הרי קנטבריה, האלפים — וחורף ביערות הערערים של הרמות האיבריות ובסיירה נבדה, שם פירות הערער הם מזונו העיקרי.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

עשרת הימים האחרונים של אפריל, מוקדם בבוקר, בשקע דיונות חשוף או באדמת שיחים שכוסחה זה עתה: לכו לאורך כתמי החול הפתוחים ועקבו אחר שחרור שמתרומם מוקדם מדי ועף רחוק מדי. אז הביטו בכנף — השדה הכסוף נראה מול האור — במקום לחפש את הסהרון, משום שלנקבות ולציפורים בשנתן הראשונה כמעט אין סהרון. באלפים או בפירנאים, שבו מעל קו העצים בזריחה ביוני והמתינו לשריקות האיטיות.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך מצטמצם באירופה ונסוג כלפי מעלה בגובה וצפונה בתפוצה. באלפים הגבול התחתון ממשיך לעלות. שינוי האקלים המזיז את קו השלג ואת חגורות הצמחייה, אובדן מרבדי עשב אלפיניים נמוכים לצמחייה גבוהה, וכישלון יבולי פירות הערער באזורי החריפה הם החשודים העיקריים.

שם מדעי

Turdus torquatus | Linnaeus, 1758

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Turdus. Turdus היא המילה הלטינית הרגילה ל'קיכלי'. torquatus בלטינית 'בעל צווארון', מ-torques 'טבעת צוואר', על שם הרצועה הלבנה לרוחב החזה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.