חופית חדת-זנבחוֹפִית חַדַּת-זָנָב | Calidris acuminata

קול

רכה ומוזיקלית יותר מהחופית כהת-החזה: wheep או trit-trit קל ומצייץ, לעתים קרובות בסדרה קצרה ובצלצול דמוי נחליאלי. במקום שבו החופית כהת-החזה משמיעה krrrt נמוך ויבש, ציפור זו נשמעת צלולה וגבוהה יותר. בציפור הנראית רק בתעופה ניגוד זה הוא ההבחנה המהירה ביותר, בתנאי ששתי הקריאות כבר מוכרות.

זיהוי

בערך בגודל החופית כהת-החזה, אך קומפקטית מעט וקצרת מקור יותר; המקור ישר וקהה בקצהו עם בסיס בהיר, הרגליים זיתיות עד ירוקות-צהבהבות. הכיפה חלודית חמה, מפוספסת דק בשחור, ובולטת על רקע פס גבה לבן ורחב; טבעת עין לבנה וברורה מקנה לפנים מראה פתוח. על החזה גוון רך חולי עד כתום-חולי עם פסים הדועכים בהדרגה וממשיכים אל הצדדים כסימני V וחוד חץ, ללא גבול נקי. לצעירים חזה כתום-חולי אחיד המפוספס רק בצדדים, שוליים חלודיים לנוצות הכתף וקווים לבנים על הגב העליון. נוצות הזנב המרכזיות מתחדדות לחוד, וזה מסביר את השם, אך לעתים רחוקות עוזר בשטח.

מינים דומים

הכול סובב סביב החופית כהת-החזה. אצלה פסי החזה הצפופים נעצרים בפתאומיות ובקו אופקי מול הלבן; כאן הסימנים דועכים וגולשים אל הצדדים. הסימן השני הוא הראש: כיפה חלודית חמה, פס גבה לבן ורחב וטבעת עין לבנה בולטת, לעומת הכיפה האפורה-חומה המפוספסת דק ופס הגבה הקצר והעמום יותר של החופית כהת-החזה. הפער גדול ביותר אצל הצעירים, משום שלצעירת החופית חדת-הזנב חזה כתום-חולי חם וכמעט ללא פסים, ואילו צעירת החופית כהת-החזה שומרת על ה'סינר' המלא. המקור והרגליים עוזרים מעט, שכן לשתיהן בסיס מקור בהיר ורגליים צהבהבות, אם כי מקור החופית חדת-הזנב קצר, ישר וקהה יותר והצוואר קצר במעט. לעומת חופית בירד והחופית לבנת-השת, זו ציפור גדולה וכבדה יותר, צהובת רגליים, ללא בליטת האברות הארוכה שלהן, והשת כהה במרכזה עם צדדים לבנים, כך שאין בה את הגוש הלבן של החופית לבנת-השת. החופית האלפינית קטנה יותר, שחורת רגליים וארוכת מקור יותר; החופית המגלית צרה יותר, עם מקור מעוקל באופן אחיד ושת לבן רחב. לוחם צעיר גדול יותר, מקושקש יותר מלמעלה ובעל ראש קטן יותר על צוואר ארוך יותר.

בית גידול

אותו שטח כמו של החופית כהת-החזה, וזה בדיוק הקושי: שטחי עשב רטובים, פינות שדה מוצפות, שוליים מכוסי צמחייה של בריכות ושקעים חופיים, וגדות מאגרים שמפלסם ירד. יותר מהחופית כהת-החזה היא מופיעה גם לאורך שולי ביצות מלחה ועל בוץ מליח. היא מקננת בטונדרה לחה של גומא וליבנה ננסית בצפון-מזרח סיביר, בין הלנה לקולימה, וחורפת באוסטרליה ובניו זילנד.

תפוצה ונדידה

כמעט כל האוכלוסייה העולמית פונה לאוסטרלזיה; הבוגרים עפים ישירות, ואילו צעירים רבים עוקפים דרך אלסקה. התצפיות באירופה מעטות לכן, ובניגוד למינים הנארקטיים נוטות לבוגרים. באירופה רוב התצפיות מגיעות מהאיים הבריטיים.

איך ומתי לחפש

אין לחפש ציפור זו; יש לחפש חופיות כהות-חזה ולבדוק כל אחת עד הסוף לפי הכיפה, טבעת העין וסימני הצדדים לפני רישומה. אוגוסט עד תחילת אוקטובר הוא חלון הזמן, כששטחי עשב רטובים, בריכות מכייר והשוליים היבשתיים של שקעים חופיים הם השטח הטוב ביותר, ושטלנד והאיים הצפוניים האזור המניב ביותר. כל חופית כהת-חזה שנראה כי יש לה פנים של חופזי זהוב, עם כיפה חמה ועין לבנה, מצדיקה צילום של הראש, החזה והצדדים לפני שהיא ממריאה.

מצב שימור

בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: פגיע); דרגתה הועלתה לפגיע ברשימה האדומה ב-2021. המין תלוי לחלוטין בנתיב הנדידה המזרח-אסייתי, וייבוש וזיהום של משטחי הגאות והשפל בים הצהוב הסירו את אתרי התחנה שהוא זקוק להם; ספירות באוסטרליה מראות ירידה ברורה. גם אדמות ביצה רדודות של מים מתוקים באזורי החורף באוסטרליה הולכות ואובדות. מבין ארבע החופיות הללו זו היחידה שמעמדה מדאיג באמת.

שם מדעי

Calidris acuminata | (Horsfield, 1821)

Horsfield תיאר את המין ב־1821 בשם Totanus acuminatus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Calidris הוגדר ב־1804 על ידי Merrem. Calidris נגזר מהיוונית העתיקה kalidris או skalidris, שם שבו השתמש אריסטו לעוף אפור לא מזוהה של שפת המים. acuminata בלטינית 'חד, מחודד', על שם הזנב המחודד. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־ג'אווה.