עיט ערבותעַיִט עֲרָבוֹת | Aquila nipalensis

קול

שקט, ובנדידה כמעט תמיד אילם — אפשר לצפות במאות חולפים ולא לשמוע אף אחד מהם. ליד הקן ובמריבות על נבלות הוא משמיע kyaf-kyaf צרוד ונובח או kreh גס, קצר וגס יותר מקריאת עיט השמש. במזבלות ובפגרים משמיעים פרטים מקובצים קרקור נוחר תוך שהם דוחקים זה את זה הצדה בנוצות צוואר סמורות.

זיהוי

עיט גדול וכבד למראה עם כנפיים ארוכות ורחבות, הרחבות ביותר באזור האברות המשניות ובעלות שפה אחורית בולטת מעט; בדאייה הן מוחזקות שטוחות, ובגלישה כף הכנף נוטה לעתים קרובות מעט כלפי מטה. שש האברות הראשוניות החיצוניות מאוצבעות עמוק, אך אין לסמוך על מספרן — חילוף נוצות ושחיקה משנים את התמונה — ויש להתבונן במקום זאת בכף הכנף הרחבה והקהה, שכמעט אינה נעשית צרה יותר לעבר הגוף. הסימן הטוב ביותר נראה מקרוב: זווית הפה הצהובה נמשכת אחורה כקו צהוב ארוך עד מעבר לשפה האחורית של העין; אצל כל העיטים הקרובים הקו נעצר בגובה מרכז העין. הבוגר חום כהה אחיד עם כתם עורף אדמדם קטן וללא לבן כלל על הכתף, עם אברות תעופה אפורות מפוספסות בבירור ושפה אחורית כהה לכנף. צעירים ופרטים לא בוגרים חומים בהירים יותר ונושאים פס לבן אחד, רחב ונקי, לאורך מכסות הכנף, מלמעלה ומלמטה, עם סהר לבן על האחורה ושפה אחורית לבנה לכנף — דגם התעופה המובחן ביותר בכל הקבוצה.

מינים דומים

עיט זהוב (Golden Eagle) דואה בצורת V רדודה וברורה ולא בכנפיים שטוחות, כנפיו מוצרות בבסיסן, זנבו ארוך יותר ומעוגל מעט בקצהו, ראשו בולט בבירור קדימה ועורפו זהוב; לצעיר שלו כתמים לבנים חדים בבסיס האברות הראשוניות ובסיס זנב לבן עם פס קצה שחור רחב, ואילו לעיט ערבות צעיר פס מכסות לבן רחב יחיד ושפה אחורית לבנה. לעיט שמש (Eastern Imperial Eagle) נקודות כתף לבנות קטנות, כיפה ועורף בהירים, קו זווית פה המגיע רק עד מרכז העין, ואצל הצעיר שני פסי כנף בהירים צרים וחזה מפוספס במקום פס לבן רחב אחד. לעיט ספרדי (Spanish Imperial Eagle) פס לבן רציף עד כיפוף הכנף וכיפה לבנה-שמנת, והוא מצוי רק בחצי האי האיברי. עיט צפרדעים (Greater Spotted Eagle) הוא הקשה ביותר: קטן וכהה יותר, עם כנף צרה יותר המוחזקת מקומרת יותר בגלישה, קו זווית פה קצר יותר, ואצל צעירים שורות של נקודות לבנות דמויות טיפה על מכסות הכנף במקום פס רציף אחד. עקב עיטי (Long-Legged Buzzard) דק יותר, בהיר-ראש יותר, וזנבו בהיר וללא פסים. הזיהוי מצליח היטב בפרטים בשנתם הראשונה והשנייה, בזכות פס הכנף הלבן, ובבוגרים כהים לגמרי עם קו זווית הפה הארוך; בשנה השלישית והרביעית הפס הלבן נשחק ונקטע, ופרטים רבים אינם ניתנים לזיהוי ודאי ממרחק.

בית גידול

ערבה יבשה פתוחה וחצי-מדבר עם עשבים נמוכים וקרקע חשופה, שם הוא מקנן על הקרקע או על שיח נמוך; בנדידה ובחורף גם שדות דגנים, שטחי בור, מישורים מאובקים ובעיקר מזבלות ואתרי פסולת של בתי מטבחיים, שבהם עשרות יכולים להתקבץ בבת אחת. הוא צד סוסליקים ומכרסמים אחרים, אך מחוץ לעונת הקינון ניזון בעיקר מנבלות וממה שמותירים דורסים אחרים.

תפוצה ונדידה

מקנן מערבות הים הכספי מזרחה דרך הערבה הקזחית ועד הרמה המונגולית; רק הקצה המערבי של תחום הקינון נמצא בתחום המפה, בערבות שמצפון לים הכספי. בתחום המפה הוא בעיקר עובר: בסתיו נעות הציפורים לאורך הצד המזרחי של הים התיכון דרך דרום הלבנט, סיני וסואץ לאפריקה, וחוזרות באביב, עם זרם שני מעל באב אל-מנדב. ספירות האביב באילת הניבו בעבר עשרות אלפים — ממוצע של יותר משבעה-עשר אלף בסקרים בין 1977 ל-2000 — אך ספירת האביב שם ב-2007 הגיעה לכ-2900 בלבד. במערב אירופה הוא נדיר ביותר.

• יציב
• קינון (קיץ)
• חורף
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

אילת במרץ, או הגבעות שמאחורי סואץ ועין סוחנה באוקטובר. עמדו על כתף הרכס המקביל לקו המעוף, כשהרוח מעט מאחוריכם, והתחילו בסביבות תשע וחצי בבוקר, כשהתרמיקות הראשונות מרימות את הציפורים; העיטים עוברים מעל הרכס בקבוצות רופפות ואחר כך מסתחררים כלפי מעלה. הקדישו זמן לציפורים היושבות על הקרקע או על עמודים, משום שרק אז אפשר לראות את קו זווית הפה. בדופאר ובדרום הלבנט מזבלות בחורף מאפשרות את התצפיות הקרובות ביותר.

מצב שימור

בסכנה ברמה העולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: בסכנה), בקטגוריה זו מאז 2015. האוכלוסייה העולמית ירדה ביותר ממחצית בתוך עשורים ספורים. התחשמלות על עמודי מתח בינוני בעלי תכנון לקוי ברחבי הערבה האירואסיתית הורגת מספרים גדולים מדי שנה, ומעבר לכך יש חלק לחרישת הערבה, לשריפות ערבה, לאובדן מושבות סוסליקים, להרעלה בפיתיונות ובתרופות וטרינריות, לרמיסת קינים על הקרקע בידי בעלי חיים ולירי לאורך נתיב הנדידה. הירידה החדה בשיעור הצעירים בספירות אילת מרמזת שגם הצלחת הקינון ירדה.

שם מדעי

Aquila nipalensis | Hodgson, 1833

Hodgson תיאר את המין ב־1833 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Aquila הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Aquila בלטינית 'עיט', ייתכן שמ-aquilus 'כהה בצבעו'. nipalensis פירושו 'מנפאל', שם נאסף פרט הטיפוס, ככל הנראה מעוף בנדידה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־נפאל.