תוכיון ורדרד-גרוןתּוּכִּיּוֹן וַרְדְּרַד-גָּרוֹן | Suthora webbiana

קול

קבוצה קולנית במידה רבה ביחס לגודל הציפורים: ציוץ רצוף, גבוה ודק, הנע דרך קני הסוף יחד עם הלהקה. קריאת הקשר היא chip-chip דק, החוזר במהירות ומכמה ציפורים בבת אחת; בהתרגשות עובר דרכו chrrr יבש ואנפפי. השיר הוא בקושי יותר מרצף מואץ של אותם צלילים, באורך שתיים או שלוש שניות, בדרך כלל מגבעול קנה. אי אפשר להבדילו באמינות מזה של סבכי-תוכי אפור-גרון בשטח – ההבחנה בין השניים מחייבת להסתכל על הראש.

זיהוי

קטן ועגול עוד יותר מסבכי-תוכי אפור-גרון: אחד עשר עד שנים עשר וחצי סנטימטרים, רובם זנב. המקור קצר מאוד, עמוק וגוץ, בצבע קרן עד חום-אפור עם קצה בהיר יותר. הציפור כולה חמה ואחידה: הכיפה והמצח חומים-אדמדמים ועוברים ללא גבול חד אל הלחי, העורף והגב, כך שהראש נראה בגוון אחד. הגרון והחזה העליון ורודים עד אדום-יין חיוור עם פסים דקים ומטושטשים – הצבע שהעניק לציפור את שמה האנגלי. בכנף שוליים ערמוניים לאברות המשניות ולמכסות, היוצרות גוון חלודי באור השמש. הקשתית כהה, ללא טבעת עין בולטת. הזנב ארוך מאוד ומדורג. הצעירים כהים ואחידים יותר מלמעלה. הזוויגים דומים.

מינים דומים

כל הקושי הוא סבכי-תוכי אפור-גרון, החי באותם קני סוף בלומברדיה – בדף של אותה ציפור מתואר אותו הבדל מהצד השני. הוא גדול מעט ובעל ראש דו-גוני: הכיפה הערמונית תחומה בחדות מול לחי, גרון וחזה עליון אפורים בבירור, עם פסים כהים דקים בגרון האפור. בתוכיון ורדרד-הגרון אין כלל אפור כזה: הכיפה, הלחי והגרון זורמים זה לתוך זה והגרון ורוד, לא אפור. לכן אל תסתכלו על הכיפה – היא חומה-אדמדמה אצל שניהם – אלא על הלחי. וזכרו שבאזור זה מעופפות צורות ביניים; ציפור הנמצאת בין השניים מוטב שלא לרשום. מלבד זאת רק השפמתן חולק שם את בית הגידול: גדול בהרבה, חום-אוכרה, עם מקור צהוב מחודד ואצל הזכר שפם שחור משתלשל. לירגזי הזנבתן אותה צללית זנב אך ראש שחור, לבן וורוד ומקור דק, והוא נצמד לשיחייה.

בית גידול

בלומברדיה ובפיימונטה קשור לצמחייה עשבונית גבוהה ולחה בשפלה: שולי קני סוף, שולי ביצות המתמלאות בסחף, גדות תעלות ותעלות השקיה, ואזור המעבר מקני סוף לשיחיית ערבה ופיליפנדולה, לעתים קרובות עם סולידגו ענק. גם לאורך שדות אורז ובשולי מסילות ודרכים עם צמחייה גבוהה וקני סוף. במזרח אסיה הוא מאכלס נוסף על כך שיחייה, במבוק, מטעי תה ואף גינות עירוניות – רוחב בית הגידול הזה הוא הסיבה שהניחו שהציפור תתפשט באירופה יותר משהתפשטה עד כה. מטפס על הגבעולים בקבוצות, נמוך מעל המים. ניזון מחרקים, מפירות קטנים ומזרעים, ובחורף ממה שחורף בתוך גבעולי קנה מתים.

תפוצה ונדידה

במקור ציפור מזרח-אסייתית: מצפון הודו-סין צפונה עד מנצ'וריה ודרום המזרח הרחוק, וכן חצי האי הקוריאני וטייוואן; ביבשה בעיקר מתחת ל-1,400 מטר, בטייוואן עד 3,100. באירופה רק בלומברדיה ובפיימונטה, באותו אזור כמו סבכי-תוכי אפור-גרון: הביצות סביב אגם וארזה, פאלודה ברביה, עמק הטיצ'ינו ושטחי קני הסוף לכיוון אגם מאג'ורה ופיימונטה. אוכלוסייה זו מקורה בבריחה של כמאה וחמישים ציפורי סחר ב-1995. רשימת הציפורים של לומברדיה מונה אותו כמקנן שהתאזרח. כמה מבין כמה אלפי הציפורים באזור שייכות למין זה לא נקבע מעולם – וזו בדיוק הבעיה.

• יציב
• חורף
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

אותם מקומות כמו לסבכי-תוכי אפור-גרון: פאלודה ברביה ליד וארזה ושטחי קני הסוף לאורך הטיצ'ינו. אתרו את הציוץ, הישארו על השביל והמתינו שציפור תטפס לראש גבעול. אז הקדישו את כל הזמן הדרוש לדבר אחד: הלחי. אם היא נראית חומה חמה כמו הכיפה, זהו המין הזה; אם יש ברדס אפור ברור, זה המין האחר. צלמו כל מקרה מסופק – הצבעים מטעים נגד האור, ותמונה אפשר לבחון בנחת לאחר מכן.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש) ואחת מציפורי השיר הקטנות הרבות ביותר במזרח אסיה, עד תוך גינות ופארקים. באירופה זהו מין שהובא, המבוסס על ציפורי סחר שברחו, ותחומו משתרע לכל היותר על כמה עשרות קילומטרים. כיצד מתפתחת אוכלוסייה זו אי אפשר לומר בביטחון: הציפורים בלומברדיה ובפיימונטה לא נספרו מעולם לפי מין, ומקורות ישנים יותר התייחסו לשניים כאחד. רשימת לומברדיה מונה רק שם זה, בעוד הספרות על אותן ביצות עוסקת בעיקר בסבכי-תוכי אפור-גרון. לא הוכח נזק. באופן תאורטי יש תחרות על מזון עם גיבתון הסוף והקנית הקטנה, ודחיקה בתוך קני הסוף אפשרית, אך שום מחקר לא קשר ירידה של מין מקומי כלשהו לציפורים אלה. ביצות קני הסוף שם מצטמקות, ושני מיני התוכיונים תלויים בהן לחלוטין. המין אינו ברשימת המינים הפולשים הזרים בעלי חשיבות לאיחוד האירופי.

שם מדעי

Suthora webbiana | Gould, 1852 (GBIF: Sinosuthora webbiana)

Gould תיאר את המין ב־1852 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Suthora הוגדר ב־1837 על ידי Hodgson. Suthora היא המילה הנפאלית לתוכיון שחור-הגרון, Suthora nipalensis. webbiana נקרא על שם הבוטנאי האנגלי פיליפ בארקר וב (1793–1854). הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שנגחאי, סין.