כל המינים › ברווזאים › ברווזים, אווזים וברבורים › מרגון גדול

מרגון גדולמֶרְגּוֹן גָּדוֹל | Mergus merganser

Grote zaagbek | Common Merganser | Serreta grande | Gänsesäger | Harle bièvre

המרגון הגדול הוא המרגון הגדול ביותר באירופה, אוכל דגים ארוך וכבד השט נמוך במים בגוף מוארך. בחורף מתקבצים מאות פרטים באיסלמר ובנהרות הגדולים.

מרגון גדול (Mergus merganser)
צילום ראשי · צילום: Tony Hisgett — CC BY 2.0 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

בדרך כלל שותק. בחיזור משמיע הזכר krro-krraa מתנגן ומהמהם המזכיר צפרדע רחוקה, והנקבה עונה ב-karr karr קצר וקשה. בעיקר בפברואר ובמרץ, כשקבוצות קטנות של זכרים שוחות סביב נקבה בראש מורם.

האזנה: קריאת חיזור של זכרXC513502

הקלטה: Pascal Christe — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

גדול, ארוך-גוף ושוקע עמוק במים, עם מקור אדום דק שבקצהו וו. הזכר לבן-שמנת עם גוון ורוד על החזה והצדדים, ראש ירוק-כהה מבריק ללא ציצית בולטת וגב שחור. לנקבה ראש ערמוני עם ציצית קצרה ופרועה, כתם לבן על הסנטר וגבול חד בין הצוואר החום לחזה האפור. הצעירים דומים לנקבה.

מינים דומים

המרגון הבינוני הוא המין המקביל. אצל הנקבות מכריע הגבול בין הראש לצוואר: חד ועם סנטר לבן אצל המרגון הגדול, מטושטש וללא לבן אצל המרגון הבינוני. לזכר חזה לבן לעומת חזה חלוד ומפוספס, וראש חלק לעומת ציצית כפולה.

בית גידול

מים מתוקים צלולים ועשירים בדגים: אגמים גדולים, מאגרים, נהרות זורמים ובורות חצץ עמוקים; למים מליחים הוא עובר רק בכפור קשה. מקנן בחללי עצים ובתיבות קינון לאורך נהרות ואגמים מיוערים. צולל אחר דגים, לעתים קרובות בקבוצות המרכזות להקת דגים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן ברחבי צפון ומרכז אירופה — סקנדינביה, אזור הים הבלטי, האיים הבריטיים — ולאורך נהרות ההרים של האלפים; כמה זוגות מקננים כיום בחללי עצים סביב דרום הים הצפוני, ואוכלוסייה מקננת קטנה חיה בפירנאים. בחורף מגיעים הפרטים הצפוניים למערב ולמרכז אזור המפה: מספרים גדולים חורפים באגמים ובנהרות הגדולים של צפון-מערב ומרכז אירופה, כמו האיסלמר והקטעים התחתונים של הריין והמז. באזור הים התיכון מבקר חורף לא שכיח, ובחצי האי האיברי רק בצפון.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בדצמבר עד פברואר, מוקדם בבוקר, באגמים ובנהרות הגדולים של צפון-מערב ומרכז אירופה — האיסלמר, הרנדמרן, הנהרות הגדולים — כשהציפורים דגות באופן פעיל לפני תחילת הפעילות הנופשית. עם בוא הכפור הן מתרכזות במים הפתוחים האחרונים ליד תאי שיט וסכרים, ובלהקות אלה כדאי לחפש מרגון גמדי ומרגון בינוני.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). האוכלוסייה האירופית יציבה עד גדלה, והמין מתפשט לדרום-מערב. במקומות מסוימים אובדן עצים חלולים ישנים לאורך נהרות, הפרעה מפעילות נופש ורדיפה בלתי חוקית בחוות דגים מקטינים את המספרים. טביעה ברשתות עמידה משפיעה במים עשירים בדגים.

שם מדעי

Mergus merganser | Linnaeus, 1758

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Mergus. Mergus היא המילה הלטינית לעוף מים שלא זוהה שפליניוס הזקן וסופרים אחרים מזכירים; יש שזיהו אותו עם קורמורן או עם היסעור הגדול. merganser נוצר מ-mergus ו-anser 'אווז', כלומר 'אווז צולל'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.