קורמורן גמדי (Microcarbo pygmaeus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

כמעט תמיד שותק הרחק מהמושבה. במושבה, מאפריל עד יולי, נביחות צרודות קצרות ונחירות דמויות חזיר: korr-korr נמוך ו-ga-ga-ga צרוד, דקים וגבוהים יותר מהרעם העמוק של הקורמורן הגדול. במקומות לינה מעט צווחות מלוות את ההגעה, אך מלבד זאת הם שקטים.

האזנה: קריאהXC1134904

הקלטה: Stanislas Wroza — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

קטן ודחוס, 45 עד 55 cm, עם זנב ארוך המוחזק לעתים קרובות מורם, מה שהופך את הצללית לכבדה מאחור; אצל עופות שוחים ויושבים זה הדבר המהיר ביותר לראות. הראש קטן ועגול עם מצח תלול, המקור קצר, דק ומעט מאונקל, ללא הלסת הכבדה של הקורמורן הגדול. העור החשוף סביב בסיס המקור קטן וכהה עד צהוב עמום; אין כתם סנטר לבן ואין כלל שק גרון צהוב-כתום. עופות בנוצת קינון שחורים עם ברק ירוק, ראש חום-חלוד ונוצות דמויות שער לבנות ודקות על הראש והצוואר; מחוץ לעונת הקינון הראש חום עמום עם גרון בהיר. בתעופה בולט בגודלו הקטן, במשקי הכנף המהירים ובצוואר הישר: קצר מלפנים, ארוך מאחור, ההפך מצורת הקורמורן הגדול.

מינים דומים

הקורמורן הגדול כמעט כפול בגודלו, עם כתם סנטר לבן, עור צהוב חשוף סביב בסיס המקור וזנב קצר, ועף בצוואר עבה ומכופף; הקורמורן הגמדי מחזיק את צווארו ישר. הקורמורן הימי גם הוא גדול יותר, עם מצח תלול, מקור דק וקו זווית פה צהוב בולט, והוא נצמד לחופים סלעיים ולים הפתוח ולא למים ביצתיים. צעיר הקורמורן הגדול חום ועלול לעורר ספק לרגע אצל עוף בודד, אך הוא מיד מסיבי בהרבה וארוך מקור בהרבה. מרחוק קורמורן גמדי שוחה נראה דומה ביותר לאגמית או לברווז קטן; המקור הקטן המוטה כלפי מעלה והזנב הארוך מכריעים.

בית גידול

מים מתוקים מובנים בשפלה: אגמים מגודלים ונהרות מתים, נהרות אטיים ותעלות דלתא, חגורות סוף נרחבות ושיחי הערבה לאורך הגדה, שבהם הוא נח ביום ולן בלילה. גם חוות דגים, שדות אורז ותעלות. דג במים רדודים ומוגנים וצד גם בתעלות ניקוז צרות, מה שהקורמורן הגדול אינו עושה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

הגרעין נמצא בדרום-מזרח אירופה ובדרום-מערב אסיה: דלתת הדנובה, הבלקן עם קרקיני ופרספה, אנטוליה, הקווקז ואזור הים הכספי. מאז שנות ה-80 הגבול המערבי זז. בצפון הים האדריאטי הוא מקנן כיום בעיקר בדלתת הפו ובלגונת ונציה, עם ריכוזי חורף של יותר מעשרת אלפים עופות. גם מרכז אירופה, מאגן פאנוניה ועד בוואריה, מחזיק כיום מקננים. במקומות אחרים בתחום המפה הוא נותר נודד תועה.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

אין טעם להמתין לו במערב או בצפון תחום המפה; יש לנסוע לצפון הים האדריאטי. מנובמבר עד פברואר דלתת הפו ולגונת ונציה מחזיקות מקומות לינה משותפים של מאות עד אלפי עופות בעצי ערבה ובסוף. בעמידה ליד מקום לינה כזה שעה לפני השקיעה העופות מגיעים נמוך מעל המים בקבוצות קטנות ומהירות. כדי לראות את נוצת הקינון עם הראש החום-חלוד, יש לבקר באגם קרקיני באפריל או במאי עם אור ראשון, מהסוללה לאורך החוף הדרומי.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש); המין היה בעבר בקטגוריה גבוהה יותר והורד לאחר שהמספרים התאוששו. באירופה האוכלוסייה עולה ותחום הקינון זז מערבה. האיומים העיקריים הם ניקוז וחפירת ביצות, שריפת סוף בחורף, הפרעה למקומות לינה, טביעה ברשתות דיג וירי בעופות שנחשבים בטעות לקורמורנים גדולים.

שם מדעי

Microcarbo pygmaeus | (Pallas, 1773)

Pallas תיאר את המין ב־1773 בשם Pelecanus pygmeus; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Microcarbo הוגדר ב־1856 על ידי Bonaparte. Microcarbo מצרף את היוונית mikros 'קטן' לשם הסוג Carbo, ופירושו אפוא 'קורמורן קטן'. pygmaeus בלטינית, מהיוונית pugmaios 'גמדי', על שם גודלו הקטן של העוף. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הים הכספי.