עורב מזרע (Corvus frugilegus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

קול

קולו של עורב המזרע הוא קול המושבה שלו: kaah kaah מתמשך, צרוד ואנפפי, גבוה ושטוח יותר מזה של העורב האירופי וללא הסיום הצורם, התלוי מעל העצים מעשרות ציפורים בבת אחת. יש גם keh קצר בתעופה ופטפוט רך בקן. המושבות קולניות ביותר מפברואר עד מאי, מאור ראשון; בחורף עולה אותה מקהלה מעל אתרי הלינה.

האזנה: קולות של מושבת עורביםWikimedia Commons

הקלטה: Vladimir Yu. Arkhipov, Arkhivov — CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

דק מעט יותר מהעורב האירופי, עם ברק סגול-כחול על הראש והגב העליון. המקור ארוך, ישר ומחודד, עם עור חשוף אפור-לבן סביב הבסיס הנמשך לאחור מתחת לעין. הכיפה האחורית מחודדת בבירור, המצח עולה בתלילות, ונוצות ירך רופפות יוצרות מראה של מכנסיים רחבים. בתעופה הכנפיים נראות צרות ומחודדות יותר מאלה של העורב האירופי, הזנב דמוי טריז מעט עד מעוגל, ומשק הכנף עמוק ורופף יותר.

מינים דומים

העורב האירופי קומפקטי יותר, עם מקור כבד ומעוקל יותר, בסיס מקור מנוצה לגמרי, כיפה שטוחה ונוצות ירך צמודות. המלכודת הגדולה היא עורב המזרע הצעיר: במשך שנתו הראשונה בסיס המקור עדיין מנוצה לגמרי, והציפור דומה מאוד לעורב אירופי. הסתמכו במקום זאת על המקור הישר והמחודד, המצח התלול והמחודד, הירכיים הרחבות, ועל כך שהוא נמצא כמעט תמיד בחברת עורבי מזרע בוגרים. הקאק קטן בהרבה עם עורף אפור; העורב השחור גדול בהרבה עם זנב דמוי טריז.

בית גידול

שטחים חקלאיים פתוחים עם עצים גבוהים מפוזרים: שדות גידולים, מרעה, שולי דרכים מוזנחים ושולי כפרים. מקנן במושבות של עשרה עד כמה מאות קינים בצמרות צפצפות, בוקיצות, אלונים ותרזות, לעתים קרובות באמצע כפר או לאורך כביש. ניזון בהליכה על עשב נמוך ובשדות שעובדו זה עתה, וחודר עמוק במקור המחודד אחר זחלי יתושי-עגור ותולעי תיל.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן ברוב מרכז וצפון-מערב אירופה. בצפון-מערב אירופה תושב קבע נפוץ, שאליו מצטרפים בחורף מספרים גדולים ממזרח. בחצי האי האיברי הוא מקנן רק באזור קטן במחוז לאון, בעמקי הטוריו, הברנסגה, האסלה והאורביגו, וכן באחיזה חדשה ליד פיגרס; בשאר ספרד הוא מבקר חורף לא שכיח, ובפורטוגל נודד תועה נדיר ביותר.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בקרו במושבת עורבי מזרע בכפר בזריחה בסוף פברואר או במרץ ועמדו עשר דקות: הרעש, גרירת הזרדים והמריבות על חומרי קינון מספרים את כל הסיפור. ביוני וביולי חפשו באותן להקות את הצעירים ללא פנים חשופות; מי שלומד לזהות אותם שם לא יטעה בהם בסתיו.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך מספריו ירדו בבירור במערב אירופה מאז שנות ה-70 בשל אובדן שטחי עשב, ממשק אינטנסיבי יותר בשדות גידולים וכריתת מושבות שנחשבו מטרד. המין תלוי בשני דברים: עצים ותיקים וגבוהים לקינון ושטחי עשב נמוכים לחיפוש מזון.

שם מדעי

Corvus frugilegus | Linnaeus, 1758

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. באותו חיבור הוא הגדיר גם את הסוג Corvus. Corvus היא המילה הלטינית ל'עורב'. frugilegus פירושו 'אוסף פירות', מ-frux (גזע frug-) 'יבול, פרי' ו-legere 'ללקט', על שם חיפוש המזון בשטחים חקלאיים. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.