סבכי טריסטרמיסִבְכִּי טְרִיסְטְרָמִי | Curruca deserticola

קול

משפט קצר, מהיר וגבוה בן שתיים-שלוש שניות, הקרוב ביותר לשיר סבכי רונן אך מלא ומגוון יותר בצליליו, ומסתיים בסלסול קטן יורד. הוא מושמע מראש ערער נמוך או שיח קוצני, ובקביעות גם בתעופת שיר קצרה, שבה הציפור מטפסת כמה מטרים באלכסון וחוזרת מטה תוך כדי שירה. הקריאה היא הצליל השימושי ביותר: tchett יבש וקשה, לעתים קרובות כפול, ו-trrrt מגרגר בעת הפרעה. השירה מתחילה מוקדם — מפברואר בגבהים נמוכים, ורק מאפריל גבוה בהרים — ונמשכת עד יוני.

זיהוי

קטן, דק וארוך-זנב; הזנב מדורג לכיוון הקצה ולנוצותיו החיצוניות שוליים לבנים. לזכר ראש אפור-כחלחל עם טבעת עין כתומה-אדומה, פס לבן קצר מתחת לשפם, וצד תחתון כתום-חום חלוד הנמשך מהגרון ועד הבטן התחתונה ללא גבול חד בשום מקום. הגב חום חם, והכנף המקופלת נושאת שדה אדמוני רחב שנוצר משוליים רחבים לאברות המשניות ולשלישוניות. הרגליים כתומות עד בצבע בשר, המקור דק עם בסיס בהיר. הנקבה היא הגרסה הבהירה של אותה ציפור: ראש אפור-חום, טבעת עין בצבע אוקר ולא אדומה, גב וכנף חומים-אדמדמים חמים, וחזה כתום-צהבהב בהיר מול בטן שמנתית. שני הזוויגים מחזיקים לעתים קרובות את הזנב מוזקף ופורשים אותו לרגע בכל ניתור.

מינים דומים

סבכי רונן מערבי הוא המלכודת הממשית כאן, משום שהוא חורף ונודד דרך אותם שיחים ולזכר שלו גם כן ראש אפור, טבעת עין אדומה ופס לבן מתחת לשפם. שלושה דברים מכריעים. הכנף: שדה אדמוני רחב אצל הטריסטרמי, אפורה-חומה אחידה ללא גוונים חמים אצל הרונן. הצד התחתון: אצל הטריסטרמי הכתום החלוד נמשך ללא הפסקה אל הבטן ואל מכסות תחתית הזנב, אצל הרונן חזה צבעוני מנוגד לבטן לבנה. והזנב: ארוך יותר, צר יותר, מדורג בבירור ומוזקף לעתים קרובות אצל הטריסטרמי. אצל נקבות, הסתכלו על טבעת העין — אוקר אצל הטריסטרמי, לבן-עכור אצל הרונן — ושוב על הכנף האדמונית. סבכי ערבות חי בשטח הנמוך והשטוח שמתחת, וזנבו קצר ומרובע יותר, עם טבעת עין לבנה בולטת ורסן כהה; לטריסטרמי אין מסכה כהה כלל. סבכי גלי, באותה צמחייה בצפון-מערב המגרב, אפור-צפחה כהה מלמעלה ואדום-יין מלמטה עם נקודות לבנות על הגרון, וזנבו ארוך עוד יותר אך צר יותר, ללא אדמוני בכנף. גם לוח השנה מסייע: בדצמבר ובינואר הטריסטרמי נמצא שם, וסבכי הרונן ברובם אינם.

בית גידול

צמחיית הרים פתוחה, נמוכה וקוצנית על מדרונות אבניים: ערער פזור, אלון ננסי, רוזמרין וקורנית, כריות קוצניות, חלפה ושיזף בין סלע חשוף וחצץ. במורדות הדרומיים של האטלס הגבוה ובאנטי-אטלס בעיקר בין כשמונה מאות לאלפיים מטר, מזרחה יותר באטלס הסהרי, בהרי אורס ובהרי מזרח המגרב. המבנה חשוב יותר ממיני הצמחים: שיחים עד גובה הברך עם שטח פתוח וחם רב ביניהם. בחורף הציפורים יורדות למדרונות נמוכים יותר, לוואדיות שלאורך שולי המדבר ולצמחייה סביב נאות המדבר הדרומיות.

תפוצה ונדידה

צפון-מערב אפריקה בלבד: המגרב עד הקצה המערבי של טריפוליטניה, עם אוכלוסייה מבודדת במערב הסהרה. כל תחום התפוצה העולמי נמצא אפוא בתוך מפת מדריך זה, דבר הנכון למינים מעטים מאוד כאן. האכלוס טלאי: מספרים גבוהים בכמה עמקים ואז היעדרות לאורך עשרות קילומטרים. מחוץ למגרב כמעט לא נרשם; מאירופה יש לכל היותר שני דיווחים מפוקפקים.

• יציב
• חורף
• נדידה
• כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

איך ומתי לחפש

מרץ ואפריל, במדרונות האבניים של הצד הדרומי של האטלס הגבוה — כביש טיזי נ'טישקה, המדרונות מעל בומלנה דאדס, האנטי-אטלס סביב טפראוט — בשעה הראשונה אחרי הזריחה וברוח חלשה. נסעו לאט, עצרו בכל מדרון עם שיחים נמוכים פזורים והקשיבו ל-tchett היבש והכפול. הציפור יושבת נמוך ומוסתרת, אך שרה מזרד בולט ויוצאת לגמרי לשטח הפתוח בתעופת השיר. כשהיא נראית, עברו מיד לכנף: באור טוב השדה האדמוני נראה מחמישים מטר ומבדיל אותה מיד מכל סבכי רונן באותו שיח.

מצב שימור

אינו בסכנה, עם תפוצה המכסה את כל המגרב, אך הוא מפוזר בדלילות ובאופן טלאי וכמעט אינו נספר בשום מקום. הלחץ נובע מרעיית יתר של כבשים ועזים, המסירה את שכבת השיחים הנמוכה ממדרונות ההרים, מכריתת ערער ושיחים קוצניים לעצי הסקה ולחומרי בנייה, ומקומית מהפיכת צמחיית הגבעות למטעים. במקומות שבהם הצמחייה צומצמה לאבן חשופה הוא נעלם; במקומות שבהם המדרונות נותרים ללא הפרעה הוא חוזר במהירות.

שם מדעי

Curruca deserticola | (Tristram, 1859) (GBIF: Sylvia deserticola)

Tristram תיאר את המין ב־1859 בשם Sylvia deserticola; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Curruca הוגדר ב־1802 על ידי Bechstein. Curruca בלטינית, שמו של עוף קטן שלא זוהה שהמשורר הרומי יובנאליס מזכיר. deserticola בלטינית, מ-desertum 'מדבר' ו--cola 'שוכן': שוכן מדבר. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הסהרה שבדרום אלג'יריה.