כל המינים › ציפורי שיר › חטפיתיים › חכלילית סלעים

חכלילית סלעיםחַכְלִילִית סְלָעִים | Phoenicurus ochruros

Zwarte roodstaart | Black Redstart | Colirrojo tizón | Hausrotschwanz | Rougequeue noir

במקור ציפור של מצוקים ושל מפולות סלעים, חכלילית הסלעים אימצה אזורי תעשייה, מתחמי מסילות ברזל וגגות כפרים. שירה הצורם נשמע מארובה או מרעף רכס עם אור הבוקר הראשון, הרבה לפני כל ציפור אחרת.

חכלילית סלעים (Phoenicurus ochruros)
צילום ראשי · צילום: Muelder — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

השיר הוא משפט קצר ודק של צלילים גבוהים, אחריו צליל מרשרש ומפצפץ הדומה לחצץ הנטחן, ולבסוף סדרת סיום מהירה: tsree-tsree-tsree... srrrtschh... tsi-tsi-tsi. מושמע ממרץ עד יולי, בעיקר עם אור ראשון ושוב בדמדומים. קריאה: tsip ואחריה tk-tk מקיש.

האזנה: שירהXC473244

הקלטה: Marie-Lan Taÿ Pamart — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

חכלילית כהה עם זנב ושת בצבע כתום-חלוד, שהזנב רוטט בכל נחיתה. הזכר הבוגר שחור-פיח, עם כיפה אפורה וכתם כנף לבן הנראה כפס בהיר על הכנף המקופלת. הנקבות והזכרים בשנתם הראשונה אפורים-כהים אחידים, ללא כתום בצד התחתון; הצעירים מנומרים קלות, אך תמיד בעלי אותו זנב אדום.

מינים דומים

חכלילית העצים היא מקור הבלבול העיקרי: לזכר מצח לבן וצד תחתון כתום, והנקבה חומה-חולית חמימה עם חזה ובטן בהירים בגוון כתמתם, במקום שבו חכלילית הסלעים אפורה-שחורה קרה. גם בית הגידול מסייע: חכלילית העצים קשורה לעצים ותיקים עם חורים, וחכלילית הסלעים לאבן ולבטון.

בית גידול

מצוקים, מחצבות, מפולות סלעים ומרעה אלפיני זרוע סלעים; בצפון-מערב אירופה כמעט כולה עירונית, באזורי תעשייה, נמלים, גגות מפעלים, מגדלי כנסיות, מבנים בבנייה ושטחי מסילות. תמיד צירוף של קרקע קשה וחשופה, עמדות שיר גבוהות וחללים.

תפוצה ונדידה

ממרכז אירופה ומדרומה צפונה עד דרום סקנדינביה. סביב הים הצפוני הדרומי מבקרת קיץ ממרץ עד אוקטובר, בעיקר באזורים עירוניים ותעשייתיים, עם מעט פרטים חורפים. בחצי האי האיברי היא מקננת בפירנאים, בהרי קנטבריה, בסיסטמה סנטרל ובסיסטמה איבריקו, בסיירה נבדה ובכפרים ובעיירות רבים מאוד, גם הרבה מעל קו העצים, וחורפת בשכיחות בשפלות, במטעי זיתים, ברמבלות יבשות ובמצוקי חוף.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

באפריל ובמאי מיד אחרי הזריחה יש למצוא נקודת תצפית גבוהה מעל גגות ולהאזין לחלק האמצעי המפצפץ, הנשמע גם מעל רעש התנועה. בחצי האי האיברי החורף הוא העונה הקלה ביותר, כשהציפורים יושבות על חומות ועל אנטנות טלוויזיה בכל כפר ולאורך טיילות החוף.

מצב שימור

אינה בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש). יציבה עד עולה ברוב אירופה, בעזרת התיישבותה בעיירות ובאזורי תעשייה. שיפוץ מבנים, איטום גומחות וחורים וגימור חלק של בנייה חדשה גורעים אתרי קינון, וניקוי שטחים נטושים מצמצם את אפשרויות הקינון.

שם מדעי

Phoenicurus ochruros | (Gmelin, 1774)

Gmelin תיאר את המין ב־1774 בשם Motacilla ochruros; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Phoenicurus הוגדר ב־1817 על ידי Forster. Phoenicurus ביוונית, מ-phoinix 'אדום' ו--ouros '-זנב'. ochruros ביוונית, מ-okhros 'צהוב חיוור' ו--ouros '-זנב'. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־הרי גילאן, איראן.