כל המינים › ציפורי שיר › עורבים ועורבנים › עורבני

עורבניעוֹרְבָנִי | Garrulus glandarius

Gaai | Eurasian Jay | Arrendajo euroasiático | Eichelhäher | Geai des chênes

העורבני משמיע אזעקה רמה בכל הפרעה, לעתים קרובות לפני שהציפור עצמה נראית. הוא גם תורם להתפשטות האלונים: ציפור אחת טומנת אלפי בלוטים בסתיו אחד ואינה מוציאה מאות מהם לעולם.

עורבני (Garrulus glandarius)
צילום: Rhododendrites — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

קול

הקול הידוע ביותר הוא shraaak shraaak צרוד וקורע, הנישא ביער ברגע שמופיעים אדם, דלק או ינשוף. יש גם pyeew צלול ומיילל. העורבני גם חקיין מיומן: הוא מחקה בעיקר את עקב החורף, ובנוסף את הנץ הגדול, הלילית המצויה, הנץ המצוי ולעתים חתול או שער חורק. קריאת עקב חורף הנשמעת לפתע ביער שקט ללא דורס בנמצא היא כמעט תמיד קריאת עורבני. נשמע כל השנה, בעוצמה הרבה ביותר בסתיו בעת אגירת בלוטים.

האזנה: קריאה צורמתXC493584

הקלטה: Marie-Lan Taÿ Pamart — CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

עורבי חום-ורדרד באורך מעט יותר משלושים סנטימטרים, עם כיפה מפוספסת שחור-לבן המזדקפת לציצית פרועה בעת התרגשות, שפם שחור רחב וקשתית תכולה-בהירה. בכיפוף הכנף לוח נוצות תכול-שמיים עם פסים שחורים דקים. בתעופה התמונה פשוטה ומהימנה: שת לבן בולט מול זנב שחור וכתם כנף לבן גדול, בתעופה מנפנפת ובלתי סדירה. לציפורים מחצי האי האיברי גב אפור יותר וכיפה מפוספסת בכבדות רבה יותר.

מינים דומים

מעטים, ואפשר לומר זאת בפשטות: אין ציפור אירופית אחרת המשלבת גוף ורדרד עם לוח כנף כחול, שת לבן וזנב שחור. ממרחק רב או נגד האור התעופה המנפנפת עם השת הלבן עשויה להזכיר נקר עקוד או עקעק, אך הנקר עף בגלים והעקעק בעל זנב ארוך בברק ירוק. בדרום-מערב חצי האי האיברי הוא חולק את היערות עם העקעק התכול, הדק בהרבה, עם כיפה שחורה וזנב כחול ארוך.

בית גידול

יער מכל סוג, בהעדפה ליער נשירים ומעורב עם אלון ואשור, אך גם נטיעות מחטניים, סוללות משוכה, פארקים, בתי קברות וגינות ותיקות עד מרכזי ערים. מקנן נמוך ומוסתר בסבך צפוף או בקיסוס. בקיץ ניזון מזחלים, חיפושיות וגוזלים; בחורף בעיקר מבלוטים, פירות אשור ואגוזי לוז, הנישאים בגרון ונטמנים אחד-אחד באדמה.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

כמעט כל אירופה מלבד הצפון הרחוק, ומעבר לכך צפון אפריקה, אנטוליה והלבנט. בצפון-מערב ובמרכז אירופה יציב ונפוץ, הנמצא באותה מידה ביער ותיק ובפארק עירוני, עם פלישות סתיו גדולות של ציפורים צפון-מזרחיות בשנים שבהן יבול הבלוטים נכשל. סביב הים התיכון נפוץ ביערות אלון, אלון השעם, אשור ואורן הרריים, עד הפירנאים והסיירה נבדה; תת-המינים האיבריים נראים אפורים ומפוספסים יותר מציפורים צפוניות.

  • יציב
  • קינון (קיץ)
  • חורף
  • נדידה
  • כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל
מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

בסוף ספטמבר או באוקטובר לכו ביער אלונים ועקבו אחר הציפורים החוצות את הקרחות בתעופה נמוכה עם גרון נפוח: אלה עורבנים המובילים בלוטים למחבואים, ובשעה אחת נראים יותר מהם מאשר בכל שאר השנה יחד. כדי לשמוע את החיקוי, שבו בשקט בזריחה במרץ ובדקו כל קריאת עקב חורף שאינה מגיעה מהשמיים.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), ובאירופה יציב עד עולה מעט. הוא מרוויח מהתבגרות היערות ומנטיעת אלונים.

שם מדעי

Garrulus glandarius | (Linnaeus, 1758)

Linnaeus תיאר את המין ב־1758 בשם Corvus glandarius; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Garrulus הוגדר ב־1760 על ידי Brisson. Garrulus בלטינית 'פטפטן' או 'רעשני', על שם הקריאות הצורמות של העוף. glandarius בלטינית 'של בלוטים', על שם הבלוטים שהעורבני אוסף וטומן. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־שוודיה.