שחף לבן-כנף (Larus hyperboreus) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

עמוק, צרוד ואיטי יותר מזה של השחף הכספי: gah-gah-gah נוהם וקריאת אזעקה נובחת ונמוכה. ציפורים חורפות במערב אירופה כמעט תמיד שותקות ולעתים רחוקות מסגירות את עצמן בקול. במושבה הקריאה הארוכה נשמעת ממדף הסלע כבדה ומדודה יותר מזו של כל שחף כספי.

האזנה: קריאהXC1173210

הקלטה: Mats Rellmar — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

לבוגרים גב עליון אפור בהיר, בהיר במעט מזה של השחף הכספי, ואברות לבנות כולן, ללא ״מראות״ וללא שחור. המקור צהוב עם כתם אדום בזווית הלסת התחתונה, הקשתית צהובה בהירה בתוך טבעת עין צהובה, והרגליים ורודות-בשר. פרטים בחורף הראשון בצבע קפה-שמנת, מפוספסים לרוחב בדקות ובאחידות על כל הגוף, עם אברות קרם ומקור ורוד המסתיים בקצה שחור תחום בחדות. בתוך להקת שחפים כספיים הציפור גדולה במידה אחת מהשאר: חזה עמוק, צוואר עבה, ראש גדול ושטוח.

מינים דומים

ההשוואה החשובה היא עם השחף האיסלנדי, וכדאי לערוך אותה בסדר קבוע. תחילה גודל ומבנה: השחף לבן-הכנף מגושם ועמוק-חזה, עבה-צוואר, שטוח-כיפה, ובדרך כלל גדול משחף כספי, ואילו השחף האיסלנדי דק יותר, עגול-ראש וקל מבנה. אחר כך אורך המקור וצורת המצח: לשחף לבן-הכנף מקור ארוך ועבה עם זווית לסת בולטת מתחת למצח נמוך ומשופע, כך שהעין נראית קטנה וממוקמת קדימה; לשחף האיסלנדי מקור קצר ודק מתחת למצח העולה בתלילות, והעין הגדולה ממוקמת גבוה בראש מקומר. בליטת האברות מעבר לזנב מכרעת באותה מידה: אצל השחף לבן-הכנף קצות הכנפיים בקושי עוברים את הזנב וקצרים מאורך המקור, כך שהציפור נראית ארוכת-גוף וקצרת-כנף; אצל השחף האיסלנדי הם בולטים בבירור יותר מאורך המקור, ויוצרים חלק אחורי ארוך ומחודד הנראה בבירור על ציפור שוחה. אצל פרטים בשנתם הראשונה גבול קצה המקור מכריע: לשחף לבן-הכנף מקור ורוד עם קצה שחור ישר וחתוך בחדות, המוגבל לכל היותר לשליש החיצוני, ואילו לשחף איסלנדי בשנתו הראשונה מקור כהה ברובו, שבסיסו הבהיר מתגלה רק בחורף השני ונשאר תחום בטשטוש. בתוך השחף האיסלנדי, kumlieni שונה מהצורה הנומינטיבית: לבוגרי kumlieni פיגמנט אפור באברות החיצוניות, מכתמים מעושנים קלושים ועד דגם תת-קצה אפור ברור, לעתים קרובות עם קשתית כהה יותר, ואילו glaucoides שומר על אברות לבנות ללא סימנים; מעמדו של kumlieni שנוי במחלוקת, וציפורים באירופה הן כמעט תמיד מהצורה הנומינטיבית. לבסוף, שחף כספי דהוי או לבקני נחשב מדי חורף בטעות לשחף לבן-כנף. יש לבדוק את האברות: אצל שחף לבן-כנף אמיתי השדרות והטבלות לבנות וקצות הנוצות חלקים ומעוגלים, ואילו שחף כספי דהוי שומר על שדרות כהות ומראה קצוות שחוקים, מרופטים ושקופים למחצה, עם ניגוד נראה בין נוצות ישנות שחוקות לנוצות כהות חדשות. שחף כספי לויציסטי נשאר שחף כספי במבנה, בצורת המקור ובצבע הרגליים, ולאלבינו אמיתי עין אדומה, בעוד שלשחף לבן-כנף קשתית צהובה בהירה בתוך טבעת צהובה.

השוואת שחפים: רגליים, ראש, מקור וקצה כנף זה לצד זה

בית גידול

מחוץ לעונת הקינון ציפור של רציפי דגים, חומות נמל, מגלשות סירות ומזבלות, ושל משטחי בוץ וחופים שאליהם נסחפים פגרים. בארקטי הגבוה הוא מחזיק במדפי צוקים, בקירות סלע ובאיים נמוכים, וניזון לאורך שולי הקרח, סביב מושבות עופות ים ומאחורי ספינות מכמורת. הגורם הקבוע אינו הנוף אלא המזון: היכן שדגים נפרקים או פסולת נשפכת, הסיכוי הגבוה ביותר.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מקנן קוטבי-היקפי בגרינלנד, באיסלנד, בסבאלברד, בצפון סקנדינביה ובארקטי האירו-אסייתי. חלק מהאוכלוסייה חורף בתוך הצפון, וחלק יורד אל הים הצפוני ותעלת למאנש: ציפורים בכל חורף באיים ובנמלי הדיג של האיים הבריטיים, כמה עשרות בכל חורף לאורך דרום הים הצפוני, ברובן בשנתן הראשונה. המספרים מידלדלים במהירות דרומה: פרטים בודדים בשנה בצפון חצי האי האיברי, נדיר מאוד בים התיכון.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

ינואר ופברואר ברציף דגים פעיל הם כל השיטה – לרוויק בשטלנד, קיליבגס בדונגל, איימאודן בים הצפוני, א-קורוניה בחוף הקנטברי – ובעדיפות כשסירה נכנסת והשחפים עוקבים אחריה לתוך הנמל. יש לסרוק את הלהקה תחילה בחיפוש אחר הציפור הגדולה במידה אחת וללא שחור כלל, ואחר כך לבחון את הראש והמקור, משום ששחפים כספיים דהויים נראים ממרחק באותו אופן.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך המספרים יורדים בחלקים מתחום התפוצה הארקטי. המין נמצא גבוה בשרשרת המזון וצובר מזהמים עמידים, הפוגעים בהצלחת הקינון, והוא מושפע גם מהירידה בהשלכת שלל הלוואי מספינות מכמורת. באיסלנד ובצפון סקנדינביה הזדווגות תכופה עם השחף הכספי יוצרת פרטי ביניים, המסבכים ספירות ומחייבים זהירות בכל תצפית בנמל.

שם מדעי

Larus hyperboreus | Gunnerus, 1767

Gunnerus תיאר את המין ב־1767 ושייך אותו מיד לסוג שבו הוא נמצא עד היום. הסוג Larus הוגדר ב־1758 על ידי Linnaeus. Larus בלטינית, מהיוונית העתיקה laros, וככל הנראה ציין שחף או עוף ים גדול אחר. hyperboreus בלטינית 'צפוני', על שם ה-Hyperboreoi של היוונית העתיקה, העם שלפי המסופר חי בצפון הרחוק. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־צפון נורווגיה.