שחף צר-מקור (Chroicocephalus genei) — המדריך של פורסטמן לציפורי אירופה

לחיצה על תמונה ממוזערת מחליפה את הצילום שלמעלה.

קול

קריאה צרודה ואפית המזכירה שחף אגמים אך מלאה ונמוכה יותר. במושבה הבוגרים משמיעים סדרות ארוכות של שישה עד עשרה צלילי kraah קשים, המסתיימות ב-krerr גבוה יותר. מעל ממלחה התוצאה היא רעש רציף מעשרות עופות, רם יותר ממושבת שחפי אגמים באותו גודל.

האזנה: קריאהXC1034333

הקלטה: David Darrell-Lambert — CC BY-NC-SA 4.0 · Wikimedia Commons

זיהוי

גדול וארוך משחף אגמים, עם מקור ארוך המשתפל בעדינות, הנראה שחור מרחוק ואדום כהה מקרוב. הראש קטן ומעוגל עם מצח גבוה הנמשך בצורה חלקה אל בסיס המקור; הצוואר והרגליים ארוכים, כך שעוף שוחה יושב גבוה ומתוח. הראש נשאר לבן כל השנה ללא ברדס, הקשתית לבנה-צהבהבה בהירה וטבעת העפעף קו אדום דק. הגב אפור בהיר, החלק התחתון לבן עם גוון ורדרד שעשוי להיות חזק באביב. בתעופה טריז לבן באברות הראשוניות כמו אצל שחף האגמים, עם קצה שחור.

מינים דומים

שחף האגמים הוא המין שמולו יש להשוות. לשחף צר-המקור מקור ארוך יותר המשתפל באחידות ללא זווית בלסת התחתונה, ראש קטן ועגול עם מצח גבוה, וצוואר ורגליים ארוכים יותר בבירור. בנוצת הקיץ חסר לו לחלוטין הברדס החום-שוקולד, ולכל היותר נותר כתם אפלולי מאחורי העין, ועל החזה גוון ורוד ששחף האגמים מגיע אליו לעתים רחוקות. הקשתית בהירה ולא כהה.

השוואת שחפים: רגליים, ראש, מקור וקצה כנף זה לצד זה

בית גידול

ממלחות, לגונות חוף, שפכי נהרות והמים הרדודים שלפניהם. מקנן במושבות על חול חשוף ועל איוני צדפים עם צמחייה מלחית דלילה, בדרך כלל לצד שחפיות, סייפנים ושחפים אחרים. ניזון בהליכה ובליקוט על בוץ ובתעופה נמוכה מעל מים רדודים, בצניחה מגובה של כמטר כדי לתפוס דגים, שרימפסים וחרקים.

היכן הציפור נמצאת בעיקר, לפי סיווג EUNIS — התקן האירופי לבתי גידול.

תפוצה ונדידה

מושבות מפוזרות סביב הים התיכון, הים השחור והים הכספי, מזרחה עד מרכז אסיה וצפון-מערב תת-היבשת ההודית, ולאורך חוף מערב אפריקה, וכן באסיה הקטנה ובמזרח התיכון. חצי האי האיברי מחזיק את המעוז המערבי: המין מקנן באופן סדיר בדלתת האברו, בממלחות סנטה פולה ולה מאטה-טורבייחה ובאלבופרה של ולנסיה, ובאנדלוסיה בפונטה אנטינס-סבינר, בדוניאנה ובביצות אודיאל, כשאזורי הביצות של שפך הגוודלקוויביר מקשרים ביניהם; חלק מהאוכלוסייה נשאר ליד המושבות בחורף, והשאר מתפזר לחופים אחרים. מצפון לפירנאים הוא מבקר נדיר: בצפון-מערב אירופה נצפה רק באביב ותמיד במספרים קטנים.

יציב
קינון (קיץ)
חורף
נדידה
כהה = תפוצת ליבה, בהיר = פיזור דליל

מפת צפיפות מתוך רשומות התצפית של GBIF (2006-09-01 – 2026-08-31), שנספרו לפי תא רשת של 0.7° ולפי חודש וחולקו בסך כל רשומות הציפורים באותו תא — כך שמספר הצפרים אינו משפיע על התמונה. עומק הצבע נקבע לפי החלק הזה ודועך בהדרגה, ולכן המפה אינה צמודה לגבולות מדיניים. קווי מתאר של המדינות: Natural Earth (נחלת הכלל).

איך ומתי לחפש

יש לסרוק את דלתת האברו או את ממלחות סנטה פולה באפריל או במאי מדרכי הסוללות; בביצות אודיאל כדאי ללכת בשבילים שבין הבריכות מוקדם ביום, כשהאור עדיין נמוך והוורוד על החזה נראה היטב. במקרה של ספק יש לזהות תחילה את הצורה: הצוואר הארוך והמקור המשתפל נראים ממרחק גדול יותר מכל פרט נוצה.

מצב שימור

אינו בסכנה עולמית (לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע: ללא חשש), אך האוכלוסייה האיברית קטנה ומוגבלת לאתרים מעטים. האיומים הם שינויי מפלסי המים בממלחות, טורפים המגיעים לאיוני הקינון והפרעה, שכן מושבה שמתעופפת אינה חוזרת תמיד.

שם מדעי

Chroicocephalus genei | (di Brème, 1839)

Di Brème תיאר את המין ב־1839 בשם Larus genei; מכיוון שהמין הועבר לאחר מכן לסוג אחר, המתאר והשנה מופיעים בסוגריים. הסוג Chroicocephalus הוגדר ב־1836 על ידי Eyton. Chroicocephalus מצרף את היוונית העתיקה khrōikos 'צבעוני' ל--kephalos '-ראש'. genei נקרא על שם חוקר הטבע האיטלקי ג'וזפה ג'נה. הפרט שעליו התבסס התיאור הראשון הגיע מ־סרדיניה.